פנייה לקבלת הצעות מחקר הבוחנות קידום מוביליות חברתית בעולם הבריאות

תאריך פרסום:
09/09/2021
מועד אחרון להגשה:
31/10/2021 14:00

פנייה לקבלת הצעות מחקר הבוחנות קידום מוביליות חברתית בעולם הבריאות

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וג'וינט-אשלים מזמינים חוקרים מדיסציפלינות שונות

וגופי מחקר ומדיניות להגיש הצעות מחקר הבוחנות קידום מוביליות חברתית בעולם הבריאות.

להלן הליך הפנייה וטופס הגשת ההצעות לביצוע המחקר בנושא: 

מוביליות חברתית בבריאות

א. מבוא

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וג'וינט-אשלים (להלן: "המזמין") מזמינים חוקרים מדיסציפלינות שונות וגופי מחקר ומדיניות להגיש הצעות מחקר הבוחנות קידום מוביליות חברתית בעולם הבריאות, כפי שמפורט להלן.

מוביליות חברתית כלכלית היא התנועה על הסולם (הריבוד) החברתי כלכלי וניתן לבחון אותה בראייה בין דורית (ילדים מול הוריהם) ובראייה תוך דורית (שיפור המיקום על הסולם בתוך תקופת החיים של אדם).

המוביליות נבדקת במונחים יחסיים ובמונחים אבסולוטיים, כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן:

מוביליות אבסולוטית
(השינוי בפועל במצב החברתי-כלכלי)
מוביליות יחסית
(השינוי במיקום בסולם החברתי-כלכלי ביחס למיקום קודם)
מוביליות בין דורית

(הפרט ביחס להוריו)

השינוי במצב החברתי-כלכלי של הפרט או של קבוצה מסוימת, לעומת מצבם הכלכלי-חברתי של הוריהם. השינוי במיקום בסולם החברתי כלכלי של הפרט או של קבוצה מסוימת, ביחס למיקום של הוריהם, כשהיו באותו הגיל.
מוביליות תוך דורית

(הפרט במהלך חייו)

השינוי במצב החברתי כלכלי של הפרט או של קבוצה מסוימת בין גיל אחד לגיל מבוגר יותר. השינוי במיקום בסולם החברתי כלכלי של  הפרט או קבוצה מסוימת, ביחס למיקום שלו/ה בשלב חיים מוקדם יותר.

 

ג'וינט-אשלים, בהתבססו על מחקרים קודמים, הגדיר 5 תחומי חיים בהם משתקפת המוביליות: חינוך והשכלה; כלכלה ; בריאות ; דיגיטל [לרבות אוריינות]; שייכות.

המחקר, נשוא הליך זה, נועד לבחון מידע, ידע, מדיניות, תפיסות, מגמות, בתחום החיים של בריאות, כדי שניתן יהיה ללמוד ממנו על סיכויי המוביליות הבין דורית והתוך דורית של אוכלוסיות שונות בישראל, בדגש על אוכלוסיות מהפריפריה הגיאו-חברתית במדינה.

ב. מיקודי הנושאים למחקר

  1. בחינת הקשר וההשפעה ההדדית בין בריאות וחינוך, ביחס למוביליות חברתית-כלכלית. לדוגמא:
  • אילו מתאמים קיימים לאורך שנות החיים של אדם, ו/או של הוריו, והיכן ניתן להשפיע עליהם
  • האם ומהי השפעת התערבויות לשיפור בריאות אוכלוסיות ילדים, נוער וצעירים בגילאי לידה-30, על צמצום פערים וקידום מוביליות בתחומי חינוך והשכלה בעולם ובישראל; מהם הרכיבים המשפיעים ביותר בישראל.
  • השפעת איכות מסגרות ומוסדות החינוך ושילוב תחומים מקדמי בריאות בקוריקולום שלהם, כחלק מחיסכון של הוצאה עודפת הניתנים לאומדן בטווחי זמן שונים ביחס לאוכלוסייה ותוצאי בריאות נבחרים.
  • הקשר בין בריאות לבין הון חברתי כפי שמשתקפים במדדי תוצאה בריאותיים, כלכליים וחברתיים.

הקשר בין תחומי בריאות, רווחה וחינוך לקידום מוביליות מונח בתפיסה רחבה יותר של Health in All Policies, תפיסה במדיניות ציבורית השואפת כי תחום הבריאות, על משמעויותיו השונות, יילקח בחשבון בקבלת החלטות ובחיפוש אחר חיבורים וסינרגיה בין מערכות, במטרה להשפיע ולצמצם גורמי סיכון המזיקים לבריאותן של אוכלוסיות[1]. ביסוד התפיסה מונח ערך ההוגנות בבריאות, והיא דוגלת בשיתופי פעולה, ובשילוב שיקולים מתחום הבריאות, במדיניות של סקטורים שונים (כנושא רוחב בין-סקטוריאלי), על מנת לשפר את הבריאות של כלל האנשים והקהילות.

  1. מניעת תחלואה וקידום אורח חיים בריא, כמקדמים מוביליות. לדוגמא:
  • הבדלים ביישום מדיניות ובפרקטיקות למניעת תחלואה בין אוכלוסיות ותוצאי מדיניות זו.
  • בחינת הקשר בין פערים ברמת תחלואה וסוגי תחלואה לבין מודלים שונים של מתן שירות על ידי המדינה, כרגולטור, לצד מקומה במתן שירותים ישירים; תוך התייחסות למשתנים של agency ואוטונומיה בניהול השירותים, לצד סטנדרטיזציה.
  • בחינת אתגרים והזדמנויות לצמצום ומניעת תחלואה בקרב אוכלוסיות שונות, נוכח השפעתה של הקורונה בהעמקת אי-השוויון בבריאות ובמערכת הבריאות.
  • מוביליות ובריאות כפי שבאים לידי ביטוי בתקופת ההתמודדות העולמית והלאומית עם נגיף הקורונה.

אלו הן דוגמאות בלבד, והחוקרים מוזמנים להציע נושאים נוספים בתחום החיים של בריאות, כך שניתן יהיה ללמוד על סיכויי המוביליות הבין דורית והתוך דורית של אוכלוסיות שונות בישראל.

ג. מתודולוגיה מומלצת

בהצעות המחקר מומלץ להתייחס לפחות לאחד מהנושאים הבאים:

  1. מתודולוגיות מחקר מגוונות וחדשניות להתמודדות עם חקר מוביליות חברתית כלכלית ועם נושא המחקר.
  2. סט מדדים רלוונטי לניטור מצבן של אוכלוסיות, בנושאים נדונים.
  3. בסיס תיאורטי וכלים שיאפשרו הערכת איכות ומעקב אחר מודלים ופרקטיקות הנוגעים ליישום מדיניות בתחומים הנדונים.
  4. הבאה ושימוש בנתונים מנהליים (big data) ממקורות שונים.
  5. השוואה בין קבוצות אוכלוסייה והשוואה בין לאומית.
  6. ניתוחי מחקרים (מטה-מחקר) מהארץ ומהעולם

ד. תהליך הגשה והנחיות

  1. במסגרת ההליך לקבלת הצעות, יבחרו מספר הצעות, עבור הנושאים המפורטים בסעיף ב' (1 ו-2) לעיל.
  2. כל מציע יכול להגיש הצעה לביצוע מחקר עד 50,000 ₪ (כולל מע"מ אם וככל שיחול), ובלבד שסך ההצעות לאותו מציע לא יעבור את הסכום של 50,000 ₪ (כולל מע"מ).
  3. המחקר יתבצע במשך 8 חודשים לכל היותר ממועד החתימה על הסכם ההתקשרות.
  4. תהליך בחירת ההצעות ינוהל על-ידי וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרד הבריאות ונציגי ג'וינט ישראל-אשלים (להלן: "ועדת ההיגוי"). ועדת ההיגוי תבחר את ההצעות המתאימות ביותר והינה רשאית להציג שאלות והתייחסויות לשינוי ההצעה, לפני תחילת ביצוע המחקר.
  5. ועדת ההיגוי רשאית לבחור רק חלק מהמרכיבים מתוך ההצעות.
  6. המחקרים ילוו על ידי ועדת ההיגוי, ומומחים נוספים ככל שידרשו, והיא רשאית להזמין את החוקרים להצגה והתייחסויות של המחקרים השונים בתקופת ביצוע המחקר, בתיאום מראש.
  7. המחקר בתוצרתו הסופית יוגש באופן המקובל כמסמך ומצגת, בפורמט פתוח הניתן לעריכה. כל דאטה שעל בסיסה יערך המחקר וניתוחו, יוגשו לגופים המזמינים יחד עם התוצר הסופי.
  8. עם סיום המחקר, מתחייבים החוקרים להציג את הממצאים בפני פורום למידה המורכב מחברי ועדת ההיגוי ובעלי ענין נוספים שיוזמנו על ידה.
  9. משרד הבריאות וג'וינט אשלים יהיו רשאים להשתמש במחקר ובממצאיו באופן חופשי ופתוח, לרבות הצגתם בכל מדיה ובכל פורום שיבחרו, תוך ציון שם החוקר והגוף הרלוונטי.
  10. בכל פרסום של המחקר וממצאיו יש להזכיר את משרד הבריאות וג'וינט-אשלים כשותפים להזמנת ומימון המחקר.

ה. לוח זמנים

  1. הצעות לביצוע המחקר יש לשלוח עד תאריך 31.10.2021 בשעה 14:00

למייל [email protected].

  1. שאלות מקדימות ניתן להגיש למייל זה [email protected] עד לתאריך 13.10.2021 בשעה 14:00.
  2. מועד סיום ביצוע המחקר 1.8.2022

ו. הנחיות להגשת הצעה

  1. אנא מלאו את טופס הגשת הצעה לביצוע מחקר בנושא מוביליות ובריאות בטופס המצ"ב.
  2. טופס זה כולל פרטי התקשרות עם החוקר/ת, פרטי הגוף החוקר, הצעת מחקר הכוללת ראשי פרקים, רקע מדעי, מערך מחקר ומתודולוגיות, כלים, סוגי הנתונים, סוגי ניתוחים, תרומה לנושא המחקר.
  3. ההצעה לא תעלה על 3 עמודים (דף הפתיח אינו נספר), ברווח 1.5 , פונט דיוויד.

ז. מסמכים נלווים שיש לצרף

  1. רקע מחקרי וניסיון רלוונטי של החוקר/ת או צוות המחקר.
  2. פרסומים רלוונטיים של החוקר/ת או צוות המחקר.
  3. לוח זמנים לביצוע, הכולל דו"ח ביניים.
  4. הצעת תקציב מפורטת הכוללת אבני דרך ליישום ולתשלום בפורמט שלהלן:
סעיף פירוט ותחשיב מועד יישום משוער סה"כ עלות לסעיף

    (כולל מע"מ)

סקירת ספרות (דוגמא)
קבוצות מיקוד/ראיונות (דוגמא)
בניית כלים (דוגמא)
ניתוח נתוני ביג דאטה (דוגמא)
אחר
אחר
סה"כ עלויות
השתתפות גופים אחרים
סה"כ הבקשה

ח. תנאי סף

ניסיון אקדמי (סטודנט לתואר שני ומעלה) ו/או תעסוקתי בתחומי בריאות ו/או חינוך שיש בו כדי לתרום לביצוע מחקר לקידום מוביליות חברתית כלכלית.

* סטודנטים לתואר שני יוכלו להגיש את הצעתם, ובלבד שהם מלווים ע"י מנחה אקדמי.

ט. אמות מידה לבחירת ההצעה

אמת מידה משקל יחסי פירוט
ניסיון המציע 20% ניסיון אקדמי (סטודנט לתואר שני ומעלה) ו/או תעסוקתי בתחומי בריאות ו/או חינוך שיש בו כדי לתרום לביצוע מחקר לקידום מוביליות חברתית כלכלית (הניקוד יקבע בהתאם להיקף ולאיכות הניסיון).
15% ניסיון בבנייה ובפיתוח מתודולוגיות, כלים ומדדים שיש בהם כדי לתרום לביצוע המחקר.
איכות ההצעה והרלוונטיות שלה לנושא המחקר 40% מתווה  ההצעה, מתודולוגיה, כלים,  חדשנות, היערכות המציע לביצוע ולוח הזמנים
עלות ההצעה 15% פירוט תקציב מסגרת ההצעה

 

שלב ב'

התרשמות בעקבות פגישה * 10% ההצעות שיקבלו את הניקוד הגבוה מבין ההצעות יעברו לשלב ב' של בחירת ההצעות הזוכות.

 

* למזמין נתונה האפשרות לוותר על פגישת ההתרשמות. במקרה זה, יקבע הניקוד הסופי בהתאם לאמות המידה של שלב א' בלבד.