בית המשפט הקהילתי הוא מודל חדשני, המיועד לתת כלים מגוונים להתמודדות מערכתית עם תופעת הפשיעה ועם בעיות המובילות לפשיעה. במדינת ישראל פועלים כיום שישה בתי משפט קהילתיים על פי החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2019, לאחר שהפיילוט הסתיים בהצלחה, כאשר מספר נאשמים סיימו בהצלחה הליך שיקום אינטנסיבי וממושך. בחודש נובמבר 2014  הוקם בית המשפט הקהילתי הראשון בבאר שבע ולאחריו נפתחו בתי משפט קהילתיים ברמלה, בתל אביב, במחוז צפון, בירושלים ובחיפה. באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה ליישום מנגנון בתי המשפט הקהילתיים בכל הארץ. לעמוד בתי המשפט הקהילתיים באתר משרד המשפטים, ראו כאן.

היפר קישור: https://www.gov.il/he/Departments/General/for-the-community-community-courts

הצורך

בעיית הפשיעה, גילויי האלימות והקושי המערכתי בהתמודדות עם הבעיות החברתיות המובילות לפשיעה הם נושאים העומדים על סדר היום הציבורי בישראל בעשורים האחרונים וביתר שאת בעשור האחרון. משרדי ממשלה שונים האמונים על הנושא, שוקדים על מציאת פתרונות שיביאו לצמצום היקף הפשיעה והשבת תחושת הביטחון של תושבי המדינה, תוך חיזוק אפיקים שיקומיים ומניעתיים.

קהל היעד

שופטים, סניגורים, תובעים, קציני מבחן, עובדים סוציאליים.

הפעילות

המודל מתמקד בבתי המשפט ובשיתוף הפעולה בינם לבין גורמי אכיפת החוק, גורמי הרווחה ונציגי הקהילה. המודל אומץ בישראל כפיילוט בהשראת מודל הקיים זה מכבר במערכת המשפט האמריקאית. התפישה העומדת בבסיס בתי המשפט הקהילתיים היא שחלק ניכר מהעבירות הפליליות מבוצעות על רקע בעיות חברתיות-כלכליות. בעיות אלה מובילות במקרים רבים לעבריינות חוזרת (רצידיביזם) ולתופעת “הדלת המסתובבת”, במסגרתה עוברי חוק רבים שבים ומבצעים עבירות נוספות אחרי שחרורם ממאסר.

הליך השיקום בבית המשפט הקהילתי כולל תוכנית בת חמישה שלבים:

  1. היכרות ובניית התוכנית הטיפולית.
  2. השתלבות והתייצבות.
  3. מימוש וקידום תוכנית השיקום.
  4. שלב שימור השינוי.
  5. שלב הפרידה.

כדי להתקדם בתכנית משלב לשלב, הנאשם נדרש להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט ובה לפרט את התקדמותו בתהליך. השופט/ת מאשר/ת את המעבר לאחר שקילת עמדת כל הצדדים בעניין. הצדדים מסכימים מראש שאם יעמוד הנאשם בתוכנית, יתכן שלא יוטל עליו עונש מאסר. אם הנאשם לא עומד בהצלחה בתוכנית השיקומית, גוזר בית המשפט את דינו ככל נאשם.