מדדי המצב הקיים
34%
מבני ה-65+ בישראל
מדווחים על תחושת בדידות
36%
מבני ה-65+ חווים בעיות תפקוד
הקשורות לקושי בביצוע פעולות בניהול משק בית
רק 28%
מבני ה-65+ בישראל
משתתפים בכוח העבודה
האתגר
העלייה בתוחלת החיים בישראל והתחזיות לאריכות ימים מובילות לעלייה במספר הזקנים בישראל. בעוד כעשור וחצי צפוי שיעורם להכפיל את עצמו ולהגיע בשנת 2034 ל- 1.6 מיליון. אתגר זה מחייב התאמה ויעול של השירותים הציבוריים לצורכי האוכלוסייה המבוגרת תוך מתן מענה לעלייה הצפויה בהוצאה הציבורית.
ייחודיות האתגר נובעת מכך שהזדקנות היא תופעה טבעית, והפתרון האידיאלי הוא המשך קיום האתגר, כלומר הזדקנות בתוחלת חיים ארוכה ומיטבית.
ג'וינט-אשל חרט על דגלו לפעול לשיפור איכות החיים של הזקנים בישראל מבחינה פיזית, קוגניטיבית וחברתית, לסייע בשמירה על תפקודם ומיצוי יכולותיהם, לאפשר הזדקנות בקהילה ולדחוק ככל הניתן את הצורך במיסוד. על מנת לאפשר זאת נדרשים הפרטים, המשפחה, הקהילה והמדינה להיערך לשינויים מבעוד מועד ולנקוט בצעדים פרואקטיביים ליצירת השינוי.
שווה לדעת
פרישה מעבודה מדורגת במקום ה-10 מתוך 43 אירועים "מגבירי לחץ" בחייו של אדם.
תוחלת החיים הבריאה של אדם בישראל המגיע לגיל 60 הינה 17.8 שנים, בממוצע. המטרה להאריך את תוחלת החיים הבריאה ב-20 שנה לפי המדינות המובילות ב-OECD.
דרכי פעולה
מרכז יום לזקן
לספק לזקן ולמשפחתו מסגרת תומכת שתגביר את היכולת והעניין לניהול חיים תקינים ככל האפשר בסביבה הטבעית, תעודד מעורבות חברתית, ותיצור הזדמנויות להשתלבות מחודשת בקהילה. כל זאת, בצד הבטחת שירותים תומכים הנחוצים לזקן ולבני משפחתו, שימור וחיזוק יכולותיו ותפקודו, מניעת הידרדרות ודחיקת מיסוד. הצורך פיתוח מערכות של שירותים בקהילה, המאפשרות לזקן גם אם הוא מתקשה לתפקד, […]
זיהוי, טיפול ושחרור מתאים עבור אנשים עם דמנציה ודלריום בבתי חולים
טיפול מיטבי במאושפזים עם דמנציה ודלריום, זיהוי המטופלים כבר עם הקבלה לבית החולים, מתן טיפול מתאים תוך מניעת סיבוכים שכיחים, ושחרור מתואם עם בני המשפחה ועם מערך השירותים בקהילה. הצורך נכון לשנת 2020 חיים בישראל בין 120 ל-150 אלף אנשים עם דמנציה, המהווים בין 6.4-22% מאוכלוסיית הזקנים (כתלות בגיל החולה). מסקר של משרד הבריאות בשנת […]
פנאי למרותקי בית בקהילות התומכות
השתתפות בפעילות פנאי משמעותית לזקנים המרותקים לביתם, המעניקה משמעות לכישורי הזקן ולזמנו, מחזקת את תחושת המסוגלות שלו להיותו פעיל, חיוני ותורם ומסייעת בצמצום בדידותו. הצורך כיום מעל 20% מהחברים בקהילות התומכות מוגדרים כמרותקי בית מסיבות שונות: פיזיות, קוגניטיביות, רגשיות ומגבלות נגישות. המרותקים לביתם מתקשים להשתתף בפעילויות החברתיות הקיימות בקהילה התומכת ואינם ממצים את זכותם ליהנות […]
ActiveNet לשמירת תפקוד וקידום אורח חיים בריא
הגדלת השימוש במשאבי ידע ושירותים לשמירת תפקוד, באמצעות מערכת מידע אינטרנטית להנגשת מידע, בהתאמה אישית ובהנעה לפעולה. המערכת מאפשרת לזקן לבצע הערכה תפקודית עצמית, לאתר שירותים ולקבל המלצות מותאמות למצבו התפקודי ולאזור מגוריו. עבור מקבלי ההחלטות המערכת משמשת ככלי עזר לניתוח נתונים ותכנון יעיל לצמצום פערים בין צרכים ומענים במרחב המוניציפאלי. הצורך לאורח חיים בריא […]
פיתוח מודל בר-קיימא, המשלב בין תחומי השיקום, השימור והמניעה והמרחיב את היצע שירותי השיקום הגריאטרי בקהילה. מודל משגב הוא מודל אקולוגי המונחה על פי ארבעה עקרונות: מתן ההתערבות בקהילה; הערכה וטיפול כוללניים ומשולבים; מניעה וקידום אורח חיים בריא; שילוב הקהילה במתן תמיכה להמשך תפקוד ובהפניית מטופלים לשירות משגב; התמקדות ומומחיות באוכלוסייה הזקנה. הצורך לאור העלייה […]
בני משפחה מטפלים בעולם העבודה
הפיכת ארגונים למעסיקים ידידותיים לעובדים שמטפלים בבני משפחה על מנת להבטיח טיפול מיטבי בזקנים תוך שמירה על איכות חייהם ותפקודם של בני המשפחה המטפלים. הצורך בישראל חיים כ-1.5 מיליון אנשים המטפלים בקרוב משפחה עקב מחלה כרונית, מצב אקוטי, התמודדות נפשית או ירידה תפקודית בעקבות זקנה. תקופת הטיפול, שהתארכה לאורך השנים עקב שיפור בטכנולוגיות רפואיות והארכת […]
תכנית תיאום-טיפול במודל משולב
השגת איזון, שימור או שיפור במצבם של זקנים בקהילה עם ריבוי בעיות רפואיות, תפקודיות וסוציאליות על מנת לאפשר להם להמשיך לחיות בקהילה תוך קבלת מענה הוליסטי לצורכיהם, ומקסום השימוש בשירותים עבורם. ברמת הקהילה – בניית מודל ייחודי וחדשני הנועד להתמודד עם הפיצול הארגוני והמקצועי בין המערכות השונות המספקות שירותים לזקנים בישראל, לשפר את הטיפול בזקן […]
אוריינות דיגיטלית
קידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים כאמצעי לקידום זקנה פעילה ושיפור התפקוד היומיומי בתחומי החברה, הבריאות והכלכלה. הצורך מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה החיובית של השימוש במחשב על היבטים פסיכולוגיים ובריאותיים שונים בקרב בני 65+. השימוש במחשב מגדיל את תחושת העצמאות, מחזק את הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות, ותורם לשימור הבריאות הגופנית ולשיפור במדדי הבריאות הנפשית. עם זאת, […]
עידוד בני 60 ומעלה לתהליכי הזדקנות פעילה ומוצלחת. הצורך אנשים החל מצומת הפרישה מוגדרים כאזרחים ותיקים ונמצאים בתהליך כניסה לתקופת ההזדקנות בחייהם. העלייה בתוחלת החיים ואיכותה יוצרת משך חיים שאינו תואם עוד את ההבניות החברתיות ואת מערכת השירותים הקיימת. מרכזי אפ 60+ הינם כתובת עירונית מקצועית המייצרת תודעה לחשיבות ההיערכות והתכנון של תהליך ההזדקנות של […]
המשך קריירה ארוכה ומשמעותית לעובדים בישראל שתואמת את תוחלת החיים החדשה ומאפשרת לעובדים להמשיך ולהתפתח אישית, מקצועית, חברתית וכלכלית. הצורך העלייה בתוחלת החיים ובריאות טובה מצריכה לעתים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. לנוכח תוחלת החיים הממוצעת של 82 , תקופת הפנסיה יכולה להגיע ל-20 שנה ויותר. אולם מספר שנות העבודה לא גדל ולפעמים אף […]
פוסטים מהשטח
כל הצלחה אישית של משתתפי התוכניות והפיילוטים שלנו היא עולם ומלואו. מוזמנים להכיר את הסיפורים מאחורי המספרים.
פריטי ידע קשורים
קץ הבדידות
הסרט מביא את סיפורו של אברהם, קשיש בודד המתקשה לחרוג ממעגל חייו המצומצם. הודות למפגש עם כלב עקשן וחבר חדש משתנים חייו והוא פורץ לעולם של חברה, פעילות וקשר עם המין השני. סרט מלא אופטימיות, הומור ותקווה
מקום בשביל אבא
אביגדור הוא אדם זקן שחייו היו עשירים ומוצלחים. תשישות הנפש ובעיות בריאותיות נוספות מביאות את משפחתו להכניסו לבית אבות. במהלך ביקורם מתברר להם שהוא אינו זוכה לכבוד ולטיפול הראויים בעיניהם. הם מתעמתים עם הצוות ומנסים לשנות את היחס לבן משפחתם
מדריך להקמת יחידות למניעת התעללות בזקנים ודרכי הפעלתן
המדריך מתבסס על ידע עיוני ומחקרי ועל ניסיון מעשי שהצטבר בשדה בעשור האחרון. המדריך נועד לשמש את רשויות הרווחה ואת העובדים הסוציאליים המטפלים בזקנים בבואם לתכנן, להקים ולהפעיל שירות ייעודי לטיפול ומניעת התעללות בזקנים והזנחתם. שותפים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים מילות מפתח: אלימות נגד זקנים, מניעת התעללות, הזנחה
אמצע הדרך: דו"ח ביניים שני
בדו״ח להלן סיכום כלל הממצאים שנאספו בין החודשים ינואר עד אוקטובר 2018, ביניהם ראיונות עם קובעי מדיניות ושותפים לתכנית, תוך התמקדות במודל העבודה. כמו כן, ישנה התייחסות לממצאי דו״ח הביניים הראשון ולסוגיות נוספות החשובות להמשך התכנית שותפים: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשיוויון חברתי