מדדי המצב הקיים
33%
מבני ה-65+ בישראל חווים בעיות תפקוד
ומתקשים בפעולות IADL הקשורות לביצוע פעילויות של ניהול משק הבית
29%
מבני ה-65+ בישראל
מדווחים על תחושת בדידות
40%
מבני ה-65+ בישראל
מתקשים להסתדר כלכלית
האתגר
העלייה בתוחלת החיים בישראל והתחזיות לאריכות ימים מובילות לעלייה במספר הזקנים בישראל. בעוד כעשור וחצי צפוי שיעורם להכפיל את עצמו ולהגיע בשנת 2034 ל-1.6 מיליון.
אתגר זה מחייב פעולה בשני מישורים:
מחד התאמה והכוונה של השירותים הציבוריים למניעה ולדחיקת התלות, ומאידך שינוי התנהגות של הפרט לניהול בריאות, תפקוד וחברה בחייו מתוך הבנה שרזרבות אלה צריכים להספיק לו למאה שנות חיים.
ייחודיות האתגר נובעת מכך שהזדקנות היא תופעה טבעית, והפתרון האידיאלי הוא המשך קיום האתגר, כלומר הזדקנות בתוחלת חיים ארוכה ומיטבית.
ג’וינט-אשל חרט על דגלו לפעול לשיפור איכות החיים של הזקנים בישראל מבחינה פיזית, קוגניטיבית וחברתית, לסייע בשמירה על תפקודם ומיצוי יכולותיהם, לאפשר הזדקנות בקהילה ולדחוק ככל הניתן את הצורך במיסוד. על מנת לאפשר זאת נדרשים הפרטים, המשפחה, הקהילה והמדינה להיערך לשינויים מבעוד מועד ולנקוט בצעדים פרואקטיביים ליצירת השינוי.
שווה לדעת
פרישה מעבודה מדורגת במקום ה-10 מתוך 43 אירועים "מגבירי לחץ" בחייו של אדם.
תוחלת החיים הבריאה של אדם בישראל המגיע לגיל 60 הינה 17.8 שנים, בממוצע. המטרה להאריך את תוחלת החיים הבריאה ב-20 שנה לפי המדינות המובילות ב-OECD.
בימינו האדם עובד כ-76% מסה"כ חייו הבוגרים. גיל הפרישה בישראל אינו מותאם לעלייה בתוחלת החיים, דבר המקשה על החוסן הכלכלי והאישי ומייצר נטל על המשק.
בישראל פוסט קורונה גדל מספר מבוטחי חוק הסיעוד ב-50% (שנים 2020-2021).
דרכי פעולה
טיפול פליאטיבי
טיפול פליאטיבי והעדפות טיפוליות במצבי סוף חיים טיפול פליאטיבי הוא טיפול תומך שנועד לשפר את איכות החיים של חולים במחלות חשוכות מרפא ומסכנות חיים ושל בני משפחותיהם. מטרת התוכנית לשפר את איכות החיים ולהקל על הכאב והסבל של חולים וחולות במחלה חשוכת מרפא ומסכנת חיים בכל גיל. את הטיפול מעניק צוות רב מקצועי לתמיכה כוללנית ועוטפת […]
צועדים קדימה
אוכלוסיית המפונים ברחבי הארץ כוללת לא מעט אזרחים ותיקים ששגרת יומם נקטעה באחת. מחקרים מראים כי פעילות פיזית קבועה משפרת ומשמרת את הבריאות הנפשית כמו גם את הבריאות הפיזית והקוגניטיבית, בכל גיל –ובפרט בקרב הגיל השלישי. תכנית ‘צועדים קדימה’ היא יד מושטת שמסייעת לאזרחים ותיקים לקיים חיים מלאי משמעות ועשייה, תוך שמירה על התפקודים החיוניים […]
תומך קהילתי
זקנים ואנשים עם מוגבלות הם הראשונים להיפגע במצבי חירום ומשבר כמו בימי מלחמה. ללא רשת תמיכה מקיפה, כשמרבית המסגרות בהן נהגו להשתתף צומצמו או נסגרו לחלוטין – תחושת הבדידות היא יותר מקושי נפשי, היא עלולה להוות טריגר להתפתחות קושי תפקודי. כל אחד לחוד, ושני הקשיים יחד – מהווים סכנה ממשית לחיים, במידה ואינם מקבלים מענה […]
פיתוח תפיסה לאומית להכשרות בדמנציה
פיתוח תפיסה לאומית להכשרות בתחום הדמנציה, בעבודת פורום רב ארגוני ורב מגזרי, בהובלה משותפת עם אגף הגריאטריה במשרד הבריאות, כחלק מיישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות. הצורך נכון ל-2022, ההערכה היא שבישראל יש כ-120,000 אנשים עם דמנציה וכי מספרם צפוי לעלות עם השנים. ברור לכל, כי לצורך טיפול מיטבי באנשים אלה, שיסייע […]
קהילות תומכות
בניית שירות ממוקד אדם המאפשר בחירה, גמישות ודינאמיות, שנותן מענה לצרכים משתנים של הזקן על בסיס גיל, תרבות, תפקוד וסביבה ומקדם תחילת מיסוד. הצורך תוכנית קהילה תומכת פותחה על ידי ג’וינט-אשל ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במטרה לתת מענה לצורכיהם של זקנים המעדיפים להמשיך להתגורר בביתם בקהילות מגוריהם ולשמור, ככל האפשר, על איכות חיים עצמאית […]
מרכז יום לזקן
לספק לזקן ולמשפחתו מסגרת תומכת שתגביר את היכולת והעניין לניהול חיים תקינים ככל האפשר בסביבה הטבעית, תעודד מעורבות חברתית, ותיצור הזדמנויות להשתלבות מחודשת בקהילה. כל זאת, בצד הבטחת שירותים תומכים הנחוצים לזקן ולבני משפחתו, שימור וחיזוק יכולותיו ותפקודו, מניעת הידרדרות ודחיקת מיסוד. הצורך פיתוח מערכות של שירותים בקהילה, המאפשרות לזקן גם אם הוא מתקשה לתפקד, […]
זיהוי, טיפול ושחרור מתאים עבור אנשים עם דמנציה ודלריום בבתי חולים
טיפול מיטבי במאושפזים עם דמנציה ודלריום, זיהוי המטופלים כבר עם הקבלה לבית החולים, מתן טיפול מתאים תוך מניעת סיבוכים שכיחים, ושחרור מתואם עם בני המשפחה ועם מערך השירותים בקהילה. הצורך נכון לשנת 2020 חיים בישראל בין 120 ל-150 אלף אנשים עם דמנציה, המהווים בין 6.4-22% מאוכלוסיית הזקנים (כתלות בגיל החולה). מסקר של משרד הבריאות בשנת […]
פנאי למרותקי בית בקהילות התומכות
השתתפות בפעילות פנאי משמעותית לזקנים המרותקים לביתם, המעניקה משמעות לכישורי הזקן ולזמנו, מחזקת את תחושת המסוגלות שלו להיותו פעיל, חיוני ותורם ומסייעת בצמצום בדידותו. הצורך כיום מעל 20% מהחברים בקהילות התומכות מוגדרים כמרותקי בית מסיבות שונות: פיזיות, קוגניטיביות, רגשיות ומגבלות נגישות. המרותקים לביתם מתקשים להשתתף בפעילויות החברתיות הקיימות בקהילה התומכת ואינם ממצים את זכותם ליהנות […]
ActiveNet לשמירת תפקוד וקידום אורח חיים בריא
הגדלת השימוש במשאבי ידע ושירותים לשמירת תפקוד, באמצעות מערכת מידע אינטרנטית להנגשת מידע, בהתאמה אישית ובהנעה לפעולה. המערכת מאפשרת לזקן לבצע הערכה תפקודית עצמית, לאתר שירותים ולקבל המלצות מותאמות למצבו התפקודי ולאזור מגוריו. עבור מקבלי ההחלטות המערכת משמשת ככלי עזר לניתוח נתונים ותכנון יעיל לצמצום פערים בין צרכים ומענים במרחב המוניציפאלי. הצורך לאורח חיים בריא […]
פיתוח מודל בר-קיימא, המשלב בין תחומי השיקום, השימור והמניעה והמרחיב את היצע שירותי השיקום הגריאטרי בקהילה. מודל משגב הוא מודל אקולוגי המונחה על פי ארבעה עקרונות: מתן ההתערבות בקהילה; הערכה וטיפול כוללניים ומשולבים; מניעה וקידום אורח חיים בריא; שילוב הקהילה במתן תמיכה להמשך תפקוד ובהפניית מטופלים לשירות משגב; התמקדות ומומחיות באוכלוסייה הזקנה. הצורך לאור העלייה […]
בני משפחה מטפלים בעולם העבודה
הפיכת ארגונים למעסיקים ידידותיים לעובדים שמטפלים בבני משפחה על מנת להבטיח טיפול מיטבי בזקנים תוך שמירה על איכות חייהם ותפקודם של בני המשפחה המטפלים. הצורך בישראל חיים כ-1.5 מיליון אנשים המטפלים בקרוב משפחה עקב מחלה כרונית, מצב אקוטי, התמודדות נפשית או ירידה תפקודית בעקבות זקנה. תקופת הטיפול, שהתארכה לאורך השנים עקב שיפור בטכנולוגיות רפואיות והארכת […]
תכנית תיאום-טיפול במודל משולב
השגת איזון, שימור או שיפור במצבם של זקנים בקהילה עם ריבוי בעיות רפואיות, תפקודיות וסוציאליות על מנת לאפשר להם להמשיך לחיות בקהילה תוך קבלת מענה הוליסטי לצורכיהם, ומקסום השימוש בשירותים עבורם. ברמת הקהילה – בניית מודל ייחודי וחדשני הנועד להתמודד עם הפיצול הארגוני והמקצועי בין המערכות השונות המספקות שירותים לזקנים בישראל, לשפר את הטיפול בזקן […]
אוריינות דיגיטלית
קידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים כאמצעי לקידום זקנה פעילה ושיפור התפקוד היומיומי בתחומי החברה, הבריאות והכלכלה. הצורך מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה החיובית של השימוש במחשב על היבטים פסיכולוגיים ובריאותיים שונים בקרב בני 65+. השימוש במחשב מגדיל את תחושת העצמאות, מחזק את הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות, ותורם לשימור הבריאות הגופנית ולשיפור במדדי הבריאות הנפשית. עם זאת, […]
עידוד בני 60 ומעלה לתהליכי הזדקנות פעילה ומוצלחת. הצורך אנשים החל מצומת הפרישה מוגדרים כאזרחים ותיקים ונמצאים בתהליך כניסה לתקופת ההזדקנות בחייהם. העלייה בתוחלת החיים ואיכותה יוצרת משך חיים שאינו תואם עוד את ההבניות החברתיות ואת מערכת השירותים הקיימת. מרכזי אפ 60+ הינם כתובת עירונית מקצועית המייצרת תודעה לחשיבות ההיערכות והתכנון של תהליך ההזדקנות של […]
המשך קריירה ארוכה ומשמעותית לעובדים בישראל שתואמת את תוחלת החיים החדשה ומאפשרת לעובדים להמשיך ולהתפתח אישית, מקצועית, חברתית וכלכלית. הצורך העלייה בתוחלת החיים ובריאות טובה מצריכה לעתים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. לנוכח תוחלת החיים הממוצעת של 82 , תקופת הפנסיה יכולה להגיע ל-20 שנה ויותר. אולם מספר שנות העבודה לא גדל ולפעמים אף […]
פריטי ידע קשורים
הנושא בטיפול: הטיפול באדם הזקן בביתו (ערבית)
הסרט עוסק בנושאים הבאים: קשר ראשוני עם המטופל, תיאום צפייה ורמת אמון, אוטונומיה למטופל בביתו, תקשורת מילולית ולא מילולית, תיאום ציפיות עם משפחתו של הזקן, פתרון מצבי קונפליקט, התמודדות עם מטופל בעייתי, חשיבות הדיווח, מטפלת מחליפה, שיתוף הזקן בעשייה בבית שותפים: קרן הארי וג’נט ויינברג
המעבר
הסרט מציג את הלחצים המופעלים על דור הביניים המטפלים בהורים הזקנים ואת דרכי ההתמודדות שלהם. כאשר האם שוברת את רגלה, מחליטות בנותיה כי עליה לעבור ולגור בסמוך אל אחת מהן. המעבר כרוך בקשיים רבים לבת ולאם גם יחד, ומצריך שינויים והסתגלות
המעלית (ערבית)
במרכז הסרט זוג זקנים שיחסיהם מתוחים מאוד ויש בהם גם גילויים של אלימות, מילולית ופיזית, מצד הבעל המוגבל והמרותק לבית לבין אשתו. הסרט מראה כיצד לבדוק את המתרחש ולהכריע אם המצב מחייב התערבות של גורמי הרווחה בחיי הזוג
הנושא בטיפול: הטיפול באדם הזקן בביתו
הסרט עוסק בנושאים הבאים: קשר ראשוני עם המטופל, תיאום צפייה ורמת אמון, אוטונומיה למטופל בביתו, תקשורת מילולית ולא מילולית, תיאום ציפיות עם משפחתו של הזקן, פתרון מצבי קונפליקט, התמודדות עם מטופל בעייתי, חשיבות הדיווח, מטפלת מחליפה, שיתוף הזקן בעשייה בבית שותפים: קרן הארי וג’נט ויינברג