חלופה לאפוטרופסות – מודל “קבלת החלטות נתמכת” | מאת ד”ר סיגל וקס
לאנשים רבים בישראל יש אפוטרופוס, שמקבל את ההחלטות על חייהם האישיים. מינוי “תומך בקבלת החלטות” משנה את המשוואה ומחזיר את החירות לאדם. בכנס בין לאומי בהובלת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים וג’וינט-ישראל מעבר למגבלות הוצג היישום הייחודי של המודל בישראל בפני נציגי מדינות מכל העולם בישראל ישנם קרוב ל-50,000 איש שמונה להם אפוטרופוס, שמפאת מצבם הבריאותי […]
מוביליות צעירה בהורות: איך אפשר לסייע למשפחות צעירות בישראל? | מאת איריס סוקולובר-יעקובי
“אני אמורה להיות בשלב הכי משמח בחיי עם תינוק חדש אבל מרגישה בודדה ואין מי שיסייע לי” “לא היה מי שיעזור עם הילד, נאלצתי לוותר על ההשקעה בקריירה בשלב הכי חשוב של התפתחות מקצועית” “את לימודי התואר סיימתי בקושי רב, לא היה מי שיעזור לנו בשמירה על הילדה, שיסייע לי ללמוד לבחינות וההוצאות הכספיות כמעט […]
בין מסך למציאות: קהילות וירטואליות ומרחבים דיגיטליים בשירות תוכניות חברתיות | מאת נעמה אשכנזי גולדמן
באחת הפעמים בהן נתקלתי בסוגיה שסקרנה אותי – כמו לדוגמה האופן בו ארגונים משתפים בידע בצורות אפקטיביות, עשיתי את מה שאני עושה תמיד – נכנסתי לפייסבוק לחפש קהילות שיכולות לשפוך לי קצת אור על הנושא. מהרגע שהקלקתי מספר צירופי מילים בלפטופ – גיליתי עולם ומלואו. הידע, השיתוף החוויתי והכוח ששאבתי מאותן קבוצות היה משמעותי והצליח […]
מי מטפל בבני המשפחה המטפלים? | מאת יובל פרידמן ויעל מילר
העומס, הכעס, התסכול והשחיקה הם מנת חלקם של מיליון ומאתיים אלף בני משפחה מטפלים החיים כיום בישראל (לפי נתוני הלמ”ס 2019). עם העלייה בתוחלת החיים והגידול הצפוי בחלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה, צפוי לעלות בהתאמה גם שיעור בני המשפחה המטפלים באזרחים ותיקים. הנתונים מראים שמעל 80% מהטיפול באזרחים הוותיקים, הוא טיפול בלתי פורמאלי הנעשה ברובו […]
הדיגיטל בשירות החברתי | מאת רוני ספיר
ChatGPT הושק בחודש נובמבר 2022, כעבור שלושה חודשים היו לו מעל 100 מיליון משתמשים פעילים המושג AI היה ידוע בעבר ליודעי חן בלבד, אבל נראה שלאחרונה אי אפשר לברוח ממנו. ה-AI או בינה מלאכותית היא, בפשטות, הניסיון להטמיע יכולת חשיבה אנושית במוצרים טכנולוגיים, ולאחרונה פריצות הדרך מגיעות עד אלינו – לכולנו. בינה מלאכותית גנרטיבית, היא […]
שילוב בתעסוקה ופריון מכליל | מאת רני דודאי
מאמר חדש לכבוד ועידת ‘שוק ההון האנושי’ 2023, בהובלת ג’וינט-תבת ומשרד העבודה, שנערכה במרכז פרס לשלום וחדשנות. על פי הלמ”ס, שיעור התעסוקה בישראל בשנת 2022 עמד על כ- 78%. נתון זה ממשיך להצביע על העליה הדרמטית בשיעורי התעסוקה בשני העשורים האחרונים בישראל, שיעור כמעט ושווה לשיעור התעסוקה במדינות הדומות לנו ב OECD (דנמרק, אוסטריה, פינלנד, הולנד […]
קידום מוביליות חברתית-כלכלית יפתח דלתות בפני כלל הילדים בישראל – דעה | ד”ר אריאל לוי
תרגום מאנגלית, פורסם ב26 בנובמבר 2022, עיתון ה”ג’רוזלם פוסט” ביום ראשון האחרון צוין יום הילד הבינלאומי, יום השנה בו העצרת הכללית של האו”ם אימצה את ההצהרה ואת האמנה לזכויות הילד. מעבר להגנה וסיפוק צרכים בסיסיים, זכויות אלו תקפות גם ביחס לחינוך, בריאות ועוד. הנושא השנה, “הכלה, לכל ילד”, מעודד אותנו לקדם את זכויות הילדים ולהעניק […]
הכל אישי | מאת אפרת שטרן
“חנוך לנער על פי דרכו”, ספר משלי פרק כב, פסוק ו’. כבר בימי קדם הכירו בחשיבות ההתאמה של תכנים או מוצרים לכל אחד או אחת מאיתנו לאור ההבדלים ביננו. תהליך זה הוא הפרסונליזציה: התאמה אישית של תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים ולרצונות של האדם במטרה להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל מהם. הפרסונליזציה הינה מגמה גלובלית […]
Let’s get personal – כמה עובדות מפתיעות על פרסונליזציה | מאת מירה זוהר סבן וסופי טאוב קופיאצקי
תחשבו לרגע איך משתנה כל חווית הצריכה שלכם, כל הגישה שלכם לנותני שירותים שונים- כשיודעים מי אתם וקוראים בשמכם, כשזוכרים איך אתם אוהבים לשתות את הקפה שלכם, כשמציעים לכם דברים שיכולים לעניין אתכם, שיכולים לעזור לכם באופן אישי. העולם העיסקי כבר שם למה שלא נהיה שם יותר בשירותים שאנחנו נותנים בעולם הציבורי? מה הערך שזה […]
שיעור מקבלי שכר מתחת לפוטנציאל בישראל בהשוואה למדינות OECD | מאת אבי פליישון וד”ר יובל מזר
בבלוג זה מובאת ההקדמה למחקר שערכו אבי פליישון, ראש תחום דאטה בג’וינט-תבת וד”ר יובל מזר, כלכלן בכיר, תחום מאקרו באגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בנק ישראל. לקריאת המחקר המלא: לחצו כאן המחקר בוחן מהו שיעור מקבלי השכר הנמוך בישראל בהשוואה בינלאומית תוך בקרה על מאפייני העובדים. המחקר עושה שימוש בסקר פיאאק – מסד נתוני מיקרו […]
ישראל צריכה לייצר תמריצים ופלטפורמה לפורשים לעדכון שגרת חיים החדשה | מאת ניצנית דמביץ
ביולי 2021 קיבלה ישראל החלטה לאימוץ מפת מדדים להזדקנות מיטבית בישראל, פרישה לגמלאות משפיעה על מדדים אלה. חשוב לדאוג שהתודעה של הפורשים בישראל תהיה מבוססת על שאלות ביחס לעתידם, כמו למשל מה הדבר הבא שאני עושה בחיים? כיצד נראית השגרה החדשה שלי? איך חיים אחרי פרישה? “תמיד חשבתי שכשאצא לפנסיה, אחיה בשלום עם הזמן”, כך […]
חדשנות פתוחה וטרנספורמציה דיגיטלית לקידום רווחתן של אוכלוסיות פגיעות | מאת זוהר שרון
המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בעולם בעשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון הביאה עימה שינוי בהרגלי צריכת המידע והתקשורת שלנו ושיבשה מנגנונים וארגונים מסורתיים שנאלצו להתאים את עצמם או להיעלם(Disruptive Innovation). המגזר הציבורי בהיותו המעסיק הגדול במשק ועוסק במתן השירותים לציבור הבין כי עליו להצטרף למהפכה ואכן פעל נמרצות בשנים האחרונות להעמדת שירותים דיגיטליים מתקדמים במגוון תחומים. יישום […]
