קידום התעסוקה והפריון אחרי אירועי ה-7 באוקטובר מחייבים לפתח במהירות פתרונות יצירתיים וייחודיים לתיקון המצב. רני דודאי, מנכ”ל ג’וינט-תבת וסוזן חסן, משנה למנכ”ל ג’וינט-תבת מספרים כיצד אפשר לייצר אימפקט ברמת המאקרו וגם ברמת הפרט 

שלושה חודשים מאז פרוץ המלחמה, נתוני המאקרו מלמדים שאתגרי התעסוקה והפריון מסמנים על מגמה חיובית בכיוון של שיקום וחזרה הדרגתית לשיעורי האבטלה ושיעורי התעסוקה טרום המלחמה. אבל בשטח פני הדברים נראים אחרת: 

ענפי החקלאות, התעשייה והשירותים סובלים ממחסור רב בעובדים, אלפי עסקים קטנים בדרום ובצפון מתקשים לחזור לפעילות וגם המפונים מהצפון והדרום ונפגעי מלחמה מתקשים לחזור ולתפקד. 

אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מתאפיינים בטראומה וכאוס. המצב הנוכחי דורש מאיתנו לפתח במהירות פתרונות ייחודיים ויצירתיים על ידי שילוב בין שחקנים שונים, לטווח הקצר ולטווח הארוך. 

על מנת להתחיל ולפעול לתיקון אנחנו צריכים לייצר אימפקט ברמת המאקרו וגם ברמת הפרט. באמצעות פיתוח תוכניות ייעודיות, שפיתוחן יכול לקרות רק על ידי חיבור לשטח והבנת צרכיו וחיזוק השותפויות בין הממשלה, ארגוני חברה אזרחית ועסקיםעל מנת לפתח מענים מידיים לחירום ומענים ליום שאחרי. 

איך עושים את זה? ביחד! 

מתוך תפיסה זו הקמנו, כבר לפני כמה שנים, בארגון הגוינט את שותפות גוינטתבת. הניסיון הרב שצברנו בארגון בקידום התעסוקה והפריון בחברה הישראלית, לימד ששותפות וסינרגיה בין השחקנים הפועלים בשדה התעסוקה והפריון היא קריטית לחוסן כלכלי וצמיחה. שותפות גוינטתבת מבוססת על שותפות רחבה של 13 משרדי ממשלה, אגף תבת בגוינטישראל שמתמחה בתעסוקה, לצד עשרות ארגוני חברה אזרחית הפועלים לקידום פריון מכליל ותעסוקה איכותית ולצד מאות ארגונים עסקיים ושלל גופים נוספים. 

הארגונים פועלים בשיתוף פעולה לפיתוח תוכניות יישומיות לשילוב וקידום אוכלוסיות בשוק העבודה, בתקופת החירום ובשגרה ולשם יצירת סביבה עסקית תחרותית איכותית המאפשרת פיתוח ושיקום ענפים משקיים פגיעים עם פריון נמוך. 

אנו מובילים בגוינטתבת בהצלחה יחד עם משרדי הממשלה השותפים, דוגמת משרד העבודה, הכלכלה, הפנים, רשות החדשנות, החקלאות ועוד, ועם ארגונים מהמגזר העסקי וארגוני השדה כמו האשכולות האזוריים, ארגוני צעירים וגופי הכשרה, מענים שונים בכדי לסייע למחפש העבודה, לעסק, ולענףלחזור לתפקוד מלא בשוק העבודה בתקופה הזו. 

וככה קורה בשטח  

בתוכניות שנועדו לסייע ולחזק ענפים שנפגעו, המגזר העסקי לוקח חלק פעיל בעיצוב התוכנית באופן שתואם את הצרכים של המגזר העסקי, ומשרדי הממשלה שותפים לפיתוח, למימון ובהמשך מאמצים את המודל על מנת להרחיבו לתחומים נוספים או ענפים אחרים. 

בתוכנית ‘360’ לדוגמה, שנועדה לשיקום ומינוף ענפים בפריון נמוך, עוזרים לארגונים לחזק יכולות בהיבטים של חדשנות טכנולוגית, לא טכנולוגית, ופיתוח הון אנושי. מכשירים מנהלים, בתחומי ניהול אפקטיבי, הטמעת חדשנות, ניהול בחירום, הטמעת כלי שיווק ישיר ועוד. בשטח התוכנית פועלת כיום במספר תחומים וענפים: בענף החקלאות- יצאנו ל 32 משקים – בגולן ובעוטף ; בענף התעשיה- נכנסנו ל-20 מפעלים ובענף המסחר והשירותים- אנחנו פותחים הכשרה עם הטכניון למובילי חדשנות בתחום המסחר והשירותים. 

בתוכניות שמיועדות לסייע לפרט כובד המשקל עובר לגופי ההכשרה ולמעסיקים שיסייעו כ “חיישני השטח”. להצביע על הצרכים של המעסיקים והשוק- מה תחומי ההכשרות החדשים הנדרשים, וארגוני הצעירים והאשכולות יסייעו בגיוס מחפשי העבודה וחיבורם לתוכניות ולהזדמנויות. הפילנתרופיה והממשלה ברקע, תומכים במימון כדי להרחיב את המענה לעוד אלפים בהמשך הדרך. 

בתוכנית שילוב וקידום מחפשי עבודה בשוק העבודה ניתן לראות כיצד השותפות חוצת התחומים והחיבור לשטח מאפשר לייצר מענה נקודתי רלוונטי בעבור אנשים מאזורי העימות. 3,000 אנשים בעיקר מפונים, ומחפשי עבודה מאזור העוטף, הגליל ונפגעי מלחמה אחרים, יקבלו במסגרת התוכנית ליווי END TO END החל משלב ההכוון ועד לשלב הקליטה בעבודה והסיוע בהתמדה ופירוק חסמים לאחר ההשתלבות. התכנית תכלול, הכשרה מסובסדת לפרט, לגוף המכשיר והשתתפות בשכר שיינתן למעסיקים. 

האתגרים מורכבים, אולם בעבר כבר הצלחנו כמדינה בכלל וכשותפויות ג’וינט-תבת בפרט להזיז את המחוג ולייצר תמונה יציבה של שיעורי תעסוקה וצמיחה טובים מאד, וכיום נוכל ביחד לייצר את השינוי ולהחזיר את שוק העבודה מחוזק. לעזור לצעירה שיש לה את הבית קפה בלוחמי הגטאות לשמור על העסק ולהמשיך למכור את העוגיות המיוחדות שלה ולעודד את התיירות בגליל, ולצעיר הבדואי מרהט שיצא לחל”ת כי המפעל נסגר, להפוך את המשבר להזדמנות ולהשתלב בהכשרה נכונה ומדויקת שתחזיר אותו לשוק העבודה במשרה מכובדת ויציבה ולייצר עוד ועוד סיפורי הצלחה שמחזירים לכולנו את התקווה ומחזקים את תחושת החוסן והמסוגלות האישית והקולקטיבית. 

השותפויות הביןמגזריות ממשיכות להיות GAME CHNGER ליצירת חוסן כלכלי וחברתי. על מנת להצליח ולמנוע את התרחבות הפערים הכלכליים חברתייםאנו חייבים להדק את שיתופי הפעולה, לשבת על אותו שולחן פיתוח, לחלוק את האתגרים, להשקיע ביחד במשאבים, ולצאת לפעולות במשותף מחר בבוקר. 

*פורסם לראשונה באתר דהמרקר