מהלכים אסטרטגיים לקידום הזדקנות מיטבית: פעילות ג’וינט-אשל בשגרה ובחירום | מאת יוסי היימן

מלחמת “חרבות ברזל” חייבה את ג’וינט-אשל לפעול במהירות ולספק מענים לצרכים המיידיים של אוכלוסיית הזקנים בישראל. אולם, גם בזמן המשבר ומצב החירום, הארגון לא שוכח את החזון לטווח הארוך: קידום הזדקנות מיטבית בישראל. באמצעות שיתופי פעולה עם משרדי הבריאות, הרווחה, השוויון החברתי, האוצר והביטוח הלאומי, ג’וינט-אשל מוביל מהלכים אסטרטגיים בתחומי הבריאות, הסיעוד, השייכות והחוסן הכלכלי, במטרה להבטיח עתיד בטוח ואיכותי לאזרחים הוותיקים בישראל

בג’וינט-אשל אנו עובדים  לפי תוכניות חומש אסטרטגיות שתכליתן הוא קידום איכות החיים של הזקנים בישראל. כיום  אנו בשיאו של תהליך במסגרתו אשל הופך מארגון שמפתח שירותים לנושאים חסרים בזיקנה ומכשיר אנשי מקצוע בתחום כדי להפוך אותם לטובים יותר – לארגון שחושב כיצד לקדם הזדקנות מיטבית בישראל בעידן של 100 שנות חיים, זאת לאור הגידול המשמעותי של אוכלוסיית הזקנים במדינה ולאור הברכה בהתארכות תוחלת החיים. במסגרת  פעולותינו אנו מקדמים מהלכים רחבים שכוללים קידום מדיניות וחקיקה, ושואפים לבחון את הצלחתם דרך מדידה מתמשכת לאורך השנים.
תוכנית החומש הנוכחית אמורה להסתיים ב- 2025, ובכל שנה אנו מעדכנים אותה בהתאם למציאות המתפתחת. אם בעבר נדרשנו לבצע שינויים והתאמות בעקבות הקורונה, הרי שהשנה מדינת ישראל מצויה במלחמה מורכבת ונדרשנו לבצע שינויים ולייצר תוכניות  מותאמות למצב בעבור האזרחים הוותיקים עצמם, ובעבור המערכות שתומכות בהם.

במקביל תופעות גלובליות שונות מחייבות אותנו להתייחס אליהן –  התפתחות טכנולוגיות מתקדמות, כגון הבינה המלאכותית, השימוש הגובר ברשתות חברתיות, העיור המואץ ועוד , משפיעות על כלל האוכלוסייה, ובכלל זה על עולם הזיקנה. מחד, אנו נדרשים להתמודד עם השלכותיהן על חיי הזקנים, ומאידך, אנו שואבים מתופעות אלו את היתרונות הטמונים בהן עבור האוכלוסייה המזדקנת.

לדוגמה, בתחום הטכנולוגיה, אנו פועלים לפתח מוצרים ושירותים ייעודיים לזקנים, תוך ניצול הפיתוחים החדשניים. במקביל, אנו פועלים לחבר את הזקנים לעולם הטכנולוגי ולסייע להם להפיק ממנו את המרב, תוך התאמת הפיתוחים השונים לצרכיהם המיוחדים.

כך שבזמן שאנחנו ממשיכים לקדם את החזון האסטרטגי שלנו, אנחנו תמיד מוכנים לאפשרות שנידרש להתמודד עם משברים ומצבי חירום, כפי שמתרחש בשנה האחרונה.

מלחמת חרבות ברזל דרשה חישוב מסלול מחדש

עם פרוץ המלחמה הסבנו משאבים על מנת  לספק מענים מידיים למצב. ‫בשלב הראשון זיהינו את הצרכים של הזקנים עצמם, מתוך היכרות שלנו עם הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים בני הגיל השלישי ביום יום ועל אחת כמה וכמה במצב חירום של משבר, חוסר ודאות ועקירה מהבית. יצרנו והפעלנו מענים קיימים בעבור המפונים בבתי המלון  ובעבור אלה שנשארו בביתם ברשויות בצפון ובדרום. בנוסף, לאור ממדי האירוע הבנו שיש לפעול על מנת לחזק את המערכות התומכות בזקנים. עם התובנות והבנת הצרכים יצאנו לדרך ופעלנו בכמה מישורים:

הראשון – חיזוק יכולת המחלקות לשירותים חברתיים לטפל באוכלוסיית הזקנים (ואנשים עם מוגבלויות). במלחמה הנוכחית חלק מהעובדות הסוציאליות מפונות בעצמן. הרשויות המקומיות צריכות לטפל גם במפונים וגם בנשארים, והעומס על אנשי המקצוע כמעט בלתי אפשרי. באמצעות פרויקט תומך קהילתי המשותף לג’וינט ולמשרד הרווחה, הקצנו כ- 80 תקני תומך קהילתי לרשויות בדרום, בצפון (בסמיכות לגבול) וברשויות שקלטו מפונים בכמות גבוהה, ותפקידם להעצים את היכולת של מחלקות הרווחה לסייע לזקנים בדגש על הפגיעים בתקופה זו. הכשרנו את התומכים עם כניסתם לתפקיד על מנת שיוכלו לטפל ולתמוך בזקנים דלי רשתות תמיכה וקשר, כולל כאלו שלא היו מוכרים לרשויות הרווחה עד המלחמה. התומכים מצויים בקשר ישיר וקבוע עם הזקנים על מנת לנטר את מצבם ולסייע במילוי הצרכים שלהם. הפרויקט בוצע במספר מצבי חירום בעבר החל ממבצע ‘עמוד ענן’ בשנת 2009 וכעת אנו נערכים להרחבת המענה עד 40 ק”מ בצפון ככל שמצב המלחמה יחריף.

השני – בשת”פ עם משרדי הרווחה, הבריאות והביטוח לאומי, אנחנו מפעילים עבור מפונים בבתי מלון באילת, ‫נתניה, הרצליה וחיפה סדנאות יומיות לשימור יכולות גופניות, אורח חיים פעיל, ‫ופעילות הפגה חברתית, זאת לצד גורמים אחרים שפועלים בתחום. גם כאן, אנו נערכים להרחבת המענים במידה והמצב בצפון יחריף ואוכלוסייה נוספת תפונה מביתה.

השלישי – באמצעות בית הספר הלאומי לקידום הזדקנות מיטבית ע”ש ג’ודית מורטון קיימנו עשרות וובינרים והדרכות מותאמות לצרכים שעלו מהשטח ל-1,500 מנהלים ואנשי מקצוע ולמאות מטפלים זרים בסיעוד ובני משפחה מטפלים, לצד קיום הכשרות מגוונות, כגון הכשרות בדמנציה ובמוסדות, וסרטונים לאנשי מקצוע. בנוסף, הפקנו סרטוני הדרכה לזקנים שעסקו בארגון המרחב המוגן וכיצד להימנע מנפילות בדרך אליו, ‫איך להפחית מתח ולשמור על שגרה פעילה.

בימים אלה, כחלק מהיערכותנו לתרחיש של מלחמה רחבה בצפון, התחלנו בהתנעת פיילוט לתוכנית חדשה עם רשויות מקומיות למיפוי האזרחים הוותיקים הפגיעים ביותר, ופריסת רשת מתנדבים שיהיו איתם בקשר ויסייעו להם בזמן חירום. התחלנו את הפיילוט בקרית ביאליק ובעפולה, ואנו נערכים להרחבת המיזם ל-15 רשויות בצפון.

הפעילות הרחבה והמקיפה שלנו לא הייתה מתאפשרת ללא שיתופי פעולה נרחבים עם גורמים משדות שונים שכולם רתומים לאותה המשימה –  סיוע לאוכלוסיית הזקנים. העבודה המשותפת בשגרה סייעה לנו לפעול מהר בעת החירום. לדוגמה עם משרדי הרווחה והבריאות אנחנו עובדים בצורה שוטפת ומתואמת לאורך שנים, מה שאפשר  לייצר מענים מהירים. לאורך הדרך שותפים חדשים מצטרפים מתוך הצורך להיעזר בנותני שירותים שונים שמומחים בעבודה עם זקנים. דוגמה לשיתוף פעולה שכזה הוא השותפות עם פיקוד העורף שהתפתחה מאז הקורונה. במסגרת השותפות אנו מסייעים להם בהכנת מסרים רלוונטיים מותאמים לזקנים אותם הם מפיצים לאוכלוסיות השונות.
בנוסף סייענו להם  לגבש קבוצות מיקוד של אנשי מקצוע וזקנים לצורך היכרות מעמיקה עם אוכלוסיית הזקנים והקמת דסק ייעודי בעבורם, ובשיתוף משרד הרווחה סייענו להם לגייס רשת נאמני הסברה לחירום שיסייעו להם להפיץ לזקנים מידע מעודכן בזמן אמת.

מפת המדדים – נקודת הפתיחה של השינוי: מארגון שמפתח שירותים לזקנים לארגון שמקדם הזדקנות מיטבית   

מ-2020 אנחנו מצויים במסע מרתק של שינוי – אנו גאים לראות שבמערכות השונות הולכת ומחלחלת ההגדרה של ‘הזדקנות מיטבית’ שמטרתה  ‘דחיקת התלות’ של האדם המבוגר בזולת בתפקודיו היומיומיים. הביטוי הרשמי של המושג היא מפת המדדים שמודדת את האימפקט על מצבם של הזקנים, ושאושרה בהחלטת ממשלה 127 בשנת 2021.

מפת המדדים נמדדה לראשונה על ידי הלמ”ס לפני שנה וחצי והשוותה את המצב בכל אחד מהמדדים בישראל בין השנים 2015 (כשנת הבסיס) לשנת 2020. כיום ניתן להצביע על כל אחד מארבעים המדדים שבמפה וללמוד איפה השתפרנו, איפה הידרדרנו ו‫איפה נשארנו במקום. התחומים אותם בודקים המדדים הם:

• בריאות (בו שולבו מדדי בריאות ותפקוד)
• משמעות (בו שולבו מדדי בדידות ואיכות חיים)
• חוסן כלכלי (בו שולבו מדדי הכנסה פנויה ויכולת להסתדר כלכלית)

באוקטובר הקרוב יבצע הלמ”ס את המדידה השנייה וישווה את המדדים לשנת 2022, וכך נוכל לראות מגמה ולהצביע על  נושאים שנדרש להשקיע בקידומם כמדיניות ממשלתית ורשותית .

השינוי הגדול בג’וינט ובכללו באשל ‫היה המעבר מפיתוח תוכניות גרידא לפיתוח מהלכים: ‫מהלך מכיל תוכנית או תוכניות, אך מאחר שהוא מכוון לשפר מדדים ברמה הלאומית, חייבים לשלב בו גם כלי רוחב ובהם: חקיקה, רגולציה, העלאת מודעות ושינוי עמדות, קידום שותפויות, פיתוח טכנולוגיות ועוד, כלים שבלעדיהם לא ניתן יהיה להשיג תוצאות מספיק טובות ברמה הלאומית.

לדוגמה, ‫כשמדינת ישראל מעוניינת להעלות את שיעור האנשים ‫שעובדים אחרי גיל 65, אז ‫מקדמים תוכניות לעידוד תעסוקה שפותחו בעבר כמו ‘הפלוס בשישים’ ו’אמצע הדרך’, אך הן אינן מספיקות לקידום המטרה, ונדרש להוסיף להן  גם כלי רוחב כגון חקיקה ורגולציה (גיל הפרישה המנדטורי ועוד), העלאת מודעות לחשיבות העבודה בגיל המבוגר, שינוי עמדות של מעסיקים ועוד. ‫

להלן ארבעה מהלכים מובילים במסגרתם אנו פועלים באשל שהתקדמו מאוד בשנה האחרונה, לצד פעילות החירום במלחמה :  

מהלך הבריאות  – בשיתוף משרד הבריאות, במסגרת המהלך מופעלות תוכניות שונות לקידום הבריאות הפיזית של הזקנים והפחתת התלות שלהם בגורמים שונים, בנקודות ההתערבות של תקופת אשפוז בבתי חולים, ובשלב החזרה מאשפוז לקהילה.

מהלך הסיעוד והמטפלות – המתקיים בשיתוף אגף הסיעוד בביטוח הלאומי, במסגרתו בשנתיים האחרונות פותחה תפיסה המשנה את תפקידה של המטפלת הביתית והופכת אותה למטפלת מיומנת המתמקדת בשימור יכולות התפקוד של הזקן. הכוונה להכשיר בשלוש השנים הקרובות עשרות אלפי מטפלות ליישום התפיסה החדשה.

מהלך השייכות –  בשיתוף משרד הרווחה, החל לפני מספר שנים בפיתוח של תוכנית ‘קהילה לדורות’, וכיום בתוכנית ‘רשת מקומית’ המתקיימת ב-25 רשויות מקומיות. תכליתה – לאתר אזרחים ותיקים הנמצאים בניתוק חברתי או בסכנה לניתוק חברתי. מדובר בכ-30 אחוזים מאוכלוסיית הזקנים ורבים מהם אינם מוכרים לרשויות הרווחה. המודל שפותח חותר לאתר אותם, לחבר אותם למערכות הרווחה, ולהתערב מולם באמצעות עבודה קהילתית, תוך שילוב שאר המערכות, כגון קופ”ח וביטוח לאומי להטבת הטיפול בהם.

מהלךMuni100  רשות מקדמת הזדקנות – למהלך שתי מטרות: אחת ברמת הזקן – להגביר את הנוכחות וההשתתפות שלו במרחב הציבורי , למשל להוציא אותו מהבית, לעודד אותו לבצע פעילות גופנית (הליכה) ולהשתתף באינטראקציה חברתית, שאלו פעולות שהוכחו מחקרית כדוחקי תלות משמעותיים ושהרשות יכולה להשפיע עליהם. והשנייה ברמת הרשות – לשפר את יכולתה להיערך לעידן של מאה שנות חיים, שכן כבר היום כל ילד שלישי שנולד בישראל צפוי לעבור את גיל מאה.

לצד כל אלו, אנו ממשיכים לקדם פעולות ומהלכים על מנת להכין את האוכלוסייה שנמצאת לפני הפרישה, לתקופת החיים החדשה.

העבודה הסדורה המבוססת על אסטרטגיה וראייה לטווח ארוך, תוך מדידה ושיתוף פעולה שמגובה בחקיקה, יוצרת בסיס משמעותי ואיכותי לקידום המטרה  – הזדקנות מיטבית בישראל. העבודה לטווח הארוך תחזק את היכולות של הגורמים להתמודד עם משברים ומצבי חירום כמו המציאות הנוכחית.

בתקווה לימים שקטים

למידע נוסף על הפעילות שלנו בג’וינט-אשל לקידום הזדקנות מיטבית – לחצו כאן

‫