קהילה חזקה היא קו ההגנה הראשון של העורף | מאת שמואל ילמה

ברגע שבו נשמעת האזעקה והשגרה נסדקת, הזמן משנה את פניו. אלו רגעים של חוסר ודאות עמוק: משפחות מצטופפות במרחבים המוגנים, ילדים נפרדים מהמוכר, וקשישים ואנשים עם מוגבלות נותרים לעיתים לבד עם הדאגה. בזמן שהרשות המקומית מנהלת את האירוע ברמת המאקרו, פועם לצדה ציר מקביל, חיוני ורגיש לא פחות: התגובה הקהילתית.

התגובה הזו אינה מקרית. היא תוצאה ישירה של השקעה ארוכת טווח בתשתיות קהילתיות ובבניית רשתות של אמון עוד בימי השגרה. אלו אינן שתי מערכות נפרדות, אלא שתי זרועות השזורות זו בזו: ככל שהתיאום ביניהן הדוק יותר, כך גדלה היכולת לתת מענה מדויק לצרכים העולים מהשטח.

הקהילה, שנמצאת ממש על מפתן הבית, מזהה את הניואנסים שהמערכות הגדולות לא תמיד רואות בזמן אמת. כאשר המיומנות הרשותית פוגשת את התשתית הקהילתית המוכנה, נוצר אימפקט משמעותי: תקשורת ישירה מאפשרת זרימת עדכונים מהירה מהרשות אל הקבוצות השכונתיות, ומתנדבים הפועלים כזרוע ביצועית מקומית יכולים לקבל משימות או ליזום פעילות נדרשת באופן עצמאי.

הקהילה היא זו שיודעת לזהות בדיוק היכן דרושה שיחת טלפון להפגת בדידות או היכן חסרה ערכת משחקים לילדים במקלט. זהו כוחה הממשי של תוכנית 'קהילה מיטיבה' – כפי שהוכח ב-13 הרשויות המפעילות את המהלך. מדיווחים מדגמיים על הפעילות במהלך מלחמת 'שאגת הארי', עלה כי השקעה מקדימה בתשתית של כ-1,700 מתנדבים ופעילים היא שאפשרה להעניק מענה מדויק לכ-18,500 תושבים, בדיוק ברגעים שבהם נזקקו לכך יותר מכל.

מה קורה כשיש קהילה חזקה?

המציאות הישראלית של השנים האחרונות לימדה אותנו: הקהילה אינה רק מרחב גאוגרפי או חברתי – היא מערכת חיים חיונית בשגרה ויתרה מכך ברגעי משבר, היא רשת בטחון אנושית השזורה בחוטים של ערבות הדדית. זוהי ה'רקמה החיה' הקרובה ביותר לתושב, זו שמעניקה משמעות וכוחות גם כשהקרקע תחת הרגליים רועדת.

המסקנה המרכזית שלמדנו מאירועי החירום בשנים האחרונות היא שהקהילה היא המקום שבו הפחד הקולקטיבי מתורגם לעשייה, והבדידות הופכת לשייכות מצילת חיים.

התשתית לפעילות הזו נבנית צעד צעד בימי שגרה, על ידי תושבים טובים ואכפתיים ומבוססת על שיתוף פעולה מעורר השראה בין רשות לקהילה ובעיקר בין אדם לחברו.

פעילות ויוזמות תושבים הן אבן הראשה בכל קהילה. במהלך 'קהילה מיטיבה' אנחנו יוצרים תשתית אחידה לרשות ולתושבים על מנת לבסס מערכת יחסים ארוכת יציבה ומשמעותית בשגרה ובחירום.

מהו מהלך "קהילה מיטיבה"?

"קהילה מיטיבה" הוא מהלך אסטרטגי רב־מגזרי שפותח במשותף על ידי ג'וינט-אשלים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, ופועל בשותפות אסטרטגית עם קרן רש"י, קרנות הביטוח הלאומי, קרן שח"ף, קרן יד הנדיב, החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות.

מטרת המהלך היא לחזק משילות תומכת קהילה וקהילתיות, במיוחד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לקדם את הקהילות מתוך ההבנה שלקהילות תפקיד קריטי בהתפתחות מיטיבה ושיפור איכות החיים של התושבים לאורך כל מעגל החיים – בשגרה ובחירום.

כדי לייצר מנגנוני עומק אלו, נדרשת מחויבות הדדית של הרשות ושל הקהילה. התהליך מתחיל בהתגייסות הרשות המקומית, ובהמשך בגיבוש הסכמות ובניית חזון משותף עם הנהגת העיר.

בשלב הבא מגויס לפרויקט לתפקיד מתכלל עירוני ומלווה קהילתי. תפקידו המרכזי הוא לרכז ולהעצים את הפעילות הרשותית אל מול היוזמות המקומיות, באמצעות בניית מנגנוני פעולה משותפים לאנשי מקצוע ולתושבים. עבודת המתכלל כוללת:

• אבחון ומיפוי: ביצוע סקרי נכסים, כוחות וצרכים בקרב תושבים, בעלי עסקים ואנשי מקצוע, לצורך הצבת יעדים ותוכניות עבודה שנתיות.
• פיתוח הון אנושי: העברת הכשרות לאנשי מקצוע על שותפות תושבים, לצד העצמת פעילים קהילתיים.
• קידום יוזמות בשטח: הנעת מעורבות תושבים באפיקים מרכזיים, כמו חיזוק הכלכלה המקומית, שיפור המרחב הציבורי והידוק הממשקים בין מוסדות החינוך לקהילה.

הקהילה בפעולה:

במצבי החירום המתמשכים, מתקופת הקורונה ועד המלחמה האחרונה, ראינו בכל רחבי הארץ – מאילת בדרום ועד הגליל העליון בצפון – כיצד תשתיות קהילתיות פועלות ומסייעות לחבריהן, בדגש על האוכלוסיות הפגיעות ביותר. עשייה זו באה לידי ביטוי במגוון רחב של יוזמות: עבור בני הגיל השלישי והאזרחים הוותיקים הופעלו מערכי טלפונים להפגת בדידות בערים כמו רחובות, פתח תקווה ואילת, לצד סיוע פיזי שכלל חלוקת מזון והפעלת סיירות תיקונים. למען הילדים והנוער הוקמו פעילויות הפגה במקלטים וסדנאות חוסן, ואף הופעלו שמרטפיות לילדי מילואים בעכו ובבת ים. במקביל, ניתן מענה מותאם לאנשים עם צרכים מיוחדים דרך חיבור למכינות באופקים ופעילויות ייעודיות להורים בפרדס חנה, בעוד שמשפחות המילואים והמפונים ברמלה וברחובות זכו לתמיכה רגשית ולוגיסטית ומיפוי צרכים מקיף בבתי המלון.

למה קהילה היא מנוע חוסן – בשגרה ובחירום?

כוחה של קהילה ידוע מדורי דורות.

הקהילה משמשת גורם הגנה מרכזי המאפשר לפרט לממש את הפוטנציאל שלו ולפעול בתוך מערכת מורכבת של קשרים ומשאבים.

עקרונות הליבה שמרכיבים קהילה חזקה במציאות של היום הם:

• שילוב בין יוזמות מקומיות להובלה רשותית
• הכרה בכל תושב כנכס קהילתי
• חיזוק שייכות, משמעות ואחריות
• בניית אמון ורשתות קשרים
• יצירת רציפות ושגרת חוסן
• מיפוי צרכים ונכסים והתאמת מענים

ועדיין עם ההתאמות למציאות של ימינו, מאחורי כל מענה ופתרון עומדות פעולות פשוטות: שיחה, חיבור, ביקור, יוזמה.

אלו פעולות קטנות שמייצרות שינוי גדול – במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות בשגרה ובחירום.

הסיפור הגדול: קהילה כחלק ממערכת הביטחון האזרחית

קהילה היא זו שמזהה ראשונה, פועלת ראשונה ונשארת לאורך זמן.
במובן זה – היא חלק בלתי נפרד ממערכת הביטחון האזרחית של ישראל. ייחודיותה של הקהילה הנו ביכולתה לספק שירותים משלימים הכי קרובים לבית, הכי קרובים לתושב כנאמר, "טוב שכן טוב, מאח רחוק". זה נכון בשגרה ונכון כפליים בעתות משבר ומלחמה.

רשויות שהשקיעו בקהילה: הצליחו יותר. לא בגלל יותר משאבים, אלא בגלל יותר קשרים ואמון. דווקא עכשיו, זה הרגע להפוך את הקהילה מפתרון משלים לתשתית ליבה וליעד אסטרטגי ברמת המשילות המקומית תוך עיצוב מדיניות ממשלתית תומכת:

• לראות בתושבים שותפים
• לבנות מנגנוני רשות-קהילה
• לחזק מנהיגות מקומית

שותפות בין קהילות לרשויות מקומיות ועיצוב מדיניות תומכת הן המפתח להצלחה,

כי החוסן הלאומי מתחיל בקהילתי!