האירועים הדרמטיים שחוותה ישראל בזמן מגפת הקורונה ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר הדגישו את חשיבותה של הקהילה ואת כוחה לתמוך בעתות משבר. פיתוח וחיזוק קהילות הוא אפשרי, ולשם כך פיתחנו את ‘קהילה מיטיבה’
“החיים בקהילה מלמדים אותנו להיות אזרחים פעילים”.
“הזדמנות להשפיע על המקום שאני חיה בו, על העיר שלי”.
אלו רק דוגמאות לקולות התושבים המביעים את חוויית המעורבות הקהילתית החיובית, אך המציאות בקהילות רבות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית שונה בתכלית.
ההשתתפות האזרחית של קהילות אלו בתחומי חינוך, כלכלה מקומית והשתתפות אזרחית בכלל נמוכה יותר מאשר קהילות בעלות מאפיינים חזקים. הקהילות מתקשות לפתח תהליכים של מעורבות ומסוגלות קולקטיבית, החיוניים לשגשוג ורווחה של הפרט והקהילה. כך למשל, נתוני מדדי הון חברתי כגון מסוגלות קולקטיבית (53%) ולכידות חברתית (61%) נמוכים בקהילות פריפריאליות, מנתוני שאר האוכלוסייה (66% ו-80%, בהתאמה). (מתוך קובץ מדדי איכות חיים, קיימות חוסן לאומי)
המציאות של ריחוק ממשאבים, תשתיות ומוקדי קבלת ההחלטות, מובילים להדרתן של קהילות בפריפריה הגאו-חברתית בישראל מדיונים בתהליכי תכנון ובנייה, והאינטרסים שלהם אינם מיוצגים כראוי בהחלטות המעצבות את סביבתן – דבר הגורם לתופעה הולכת ונרחבת של דחיקת אוכלוסייה (ג’נטריפיקציה- תהליך המאלץ קהילות להעתיק את מקום מגוריהן עקב תהליכי עליית מחירים בכל תחומי החיים ובכך מוביל להתפרקות הקהילה). מנגד, כשקהילות חזקות ומעורבות, התועלות רבות. קהילתיות בריאה מחזקת את הלכידות החברתית, הסולידריות והיכולת להתמודד עם אתגרים משותפים.
אז איך מחזקים קהילות?
התשובה עשויה לעבור דרך הרשויות המקומיות ויכולתן לקדם השתתפות אזרחית. תוכניות לחינוך, לפיתוח כלכלי מקומי וחיזוק מעורבות קהילתית בשכונות מוחלשות, יכולות ליצור תהליכים של מסוגלות ולכידות קהילתית. כך, קהילות ישגשגו ויזכו למוביליות חברתית-כלכלית.
תחום העבודה הקהילתית הינו אחד התחומים הוותיקים בעולם הרווחה ובעולם החברתי בכלל ובמידה ומרחיבים את ההתבוננות מעבר לזירה המקצועית אליה שייך התחום ניתן לומר שימי ההתארגנות הקהילתית עתיקים כימי ההתארגנות האנושית.
יחד עם זאת בעולמות החברתיים ובוודאי בעולמות הרווחה לצידם של תחומים העוסקים בטיפול פרטני ומשפחתי תחום הפיתוח הקהילתי נתפס במידה מסוימת כמותרות. בעוד שהסיוע לפרט ולמשפחה כמרכיב בסיסי והכרחי, העבודה הקהילתית נתפשה לאורך השנים כתחום לא הכרחי –”נחמד שיש אותו , אבל אפשר בלעדיו”
ה-7 באוקטובר ומלחמת ‘חרבות ברזל’ הדגישו את חשיבותה של הקהילה
האירועים הדרמטיים שחוותה ישראל בזמן מגפת הקורונה ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר מציגים לנו תמונה שונה לחלוטין על מרכזיות הקהילה וחוזקה בעתות משבר. הקהילה הפכה לקבוצה שבה הפרטים מרגישים חיבור וסולידריות כמו במשפחה. הקהילה הוכיחה את עצמה כמענה אפקטיבי ויעיל שבלעדיו קשה מאוד להסתדר ולכל הפחות איכות החיים ללא קהילה תומכת נפגעת משמעותית.
המונח חוסן מתואר בספרות כיכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. כשם שחוסן אישי מתאר את יכולתו של הפרט להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ,כך גם המושג חוסן קהילתי מתאר את יכולתה של קהילה להתמודד עם מצבי משבר באופן שיאפשר לה לייצר רציפות תפקודית ואף ריפוי ושיקום בהמשך הדרך. ואכן האירועים שפקדו את ישראל בחצי השנה האחרונה הוכיחו שוב שבמקומות שבהם הייתה קיימת קהילה פעילה טרם אירועי ה7 לאוקטובר יכולתם של פרטים ומשפחות להתמודד עם האירועים עלתה משמעותית גם במקרים הקיצוניים והטרגיים שנחוו בקיבוצים ובמושבים בעוטף ישראל ובקו העימות בצפון. הקהילות המאורגנות הן בישובים הכפריים והן בערים היווי עוגן משמעותי עבור פרטיהם ובמקרים רבים גם אפשרו תמיכה במעגלים רחבים יותר שאינם קשורים לקהילה שלהם.
בג’וינט–אשלים כבר למדנו את הסוד הקהילתי לפני שנים רבות, תוכניות עבר כמו “מוטב יחדיו” פעלו במסגרת אשלים במשך 20 שנה בשכונות רבות ברחבי הארץ עד שהוטמעה באופן מלא באגפי הרווחה. מהלך “קהילה מיטיבה” הוא מהלך הדגל של ג’וינט אשלים בתחום הפיתוח הקהילתי. המהלך הוא שותפות רחבת הקיף עם משרד הרווחה, קרן רש”י, קרן שחף, יד הנדיב, קרנות הביטוח הלאומי והחברה למתנ”סים. המהלך שם לו למטרה להניע תהלכי חיזוק קהילות מיטיבות בפריפריה החברתית- גיאוגרפית הפועלות לקידום מוביליות חברתית, חוסן ואיכות חיים של חבריהן מלידה עד זקנה, בסביבת מגוריהם במציאות משתנה של המאה ה-21.
תוכנית ‘קהילה מיטיבה’
בימים אלו אנחנו נמצאים בתהליכי כניסה ל-16 ראשויות שישתתפו בתוכנית הפיילוט של המהלך.
הרשויות שנבחרו מסכנין בצפון ועד אילת בדרום נבחרו על ידי קול קורא ובאופן שכלל הרשויות בפיילוט ייצגו את כל המגזרים בחברה הישראלית. כל ישוב שנבחר צריך להוכיח מראש אוריינטציה לתחום הפיתוח הקהילתי ומחויבות גבוהה לפיתוח התחום כך למשל ראש הרשות ומנכ”ל הראשות מהווים צלע מרכזית בקידום התכנית בכך שהם מכנסים את כלל בעלי התפקידים הרלוונטיים ברשות להיות חלק מצוותי העבודה שיעבדו למול ועם התושבים .
הנחת הבסיס של התכנית היא שצריך מישהו “שיקום בבוקר” לקדם את הקהילות והקהילתיות בישוב ולכן בכל רשות ימונו שני בעלי תפקידים במשרה מלאה שינהלו את התכנית, לאחר שקיבלו הכשרה מצוות התוכנית ובהמשך ליווי בזמן עבודתם.
תחילת הפעולה של התכנית ברשות היא בביצוע מיפוי מעמיק לתחום הקהילה באפיקי התוכן השונים שבהם קהילה מיטיבה עוסקת במקביל למיפוי אנחנו מקימים את המנגנון העירוני שיעסוק בקהילה . בתוך כל ראשות מוקמים צוותי עבודה מעורבים לבעלי תפקידים ברשות, תושבים פעילים, נציגי חברה אזרחית , נציגי מגזר שלישי ועסקים. צוותים אלו הם למעשה הצוותים שיקבעו את תכנית העבודה הרשותית בתחום הקהילה ויקדמו את הפעולות שהקהילה בעצמה תחליט על ביצועם.
באופן זה אנחנו מייצרים תהליך עירוני שמחזק את יכולתם של התושבים להשפיע על תהלכי קבלת ההחלטות ברשות ובמקביל מחזק ומגבש את הקהילות בישוב סביב סוגיות חיים שחיוניות להן. בעלי התפקידים ברשות עוברים גם הם תהליך בו הם מפתחים יכולת להקשיב לצרכים הקהילתיים ובאופן זה לקדם את תכנית העבודה העירונית בהתאם לצרכים המדויקים של התושבים.
במקביל לתהליך בניית המנגנון הרשותי – קהילתי אנחנו מספקים לרשות כלי עבודה דיגיטליים וכלי הערכה ומדידה שמאפשרים למנהל קהילה מיטיבה ברשות לעקוב אחרי התפתחות סוגיות חוסן ומוביליות חברתית כלפי הקהילות שלו וכן מאפשרים לו לסייע לקהילות בהתארגנות קהילתית סביב נושאים שונים .
המטרה שהצבנו היא לראות קהילות מאורגנות הפועלות בשותפות עם מערכות ברמה הרשותית והארצית לקידום וחיזוק הקהילות הן בימי השגרה והן בימי החרום, ואנחנו מקווים שבעתיד רשויות נוספות מכל רחבי הארץ וכל חלקי החברה הישראלית יצטרפו לתוכנית.
רוצים לקרוא עוד, מוזמנים להיכנס לאתר קהילה מיטיבה: https://www.kehila-meitiva.org/
