“…שהות במלון מנטרלת שמץ אחרון של יציבות ותחושת עצמאות שנותרה…”, “כל יום, כל היום, מלא מלא טרללת, רעש בכל פינה, משרדי ממשלה בלובי, כל אחד ואחת עם הסיפור המטורלל שלהם וכולם מלאים בסיפורים”. “בחדר הסמוך אלי שהו זוג מהדרום עם שתי בנות בגיל בית ספר יסודי ופעוט אחד. צרחות כל הלילה. כל הלילה מריבות. דברים מתעופפים באוויר.”
הציטוטים האלו הם רק חלק מכתבה שפורסמה באתר ה’מקום הכי חם בגיהינום’ על שגרת חייהם של המפונים בבתי המלון, ומלמדת במידת-מה, על גודל המצוקה וההתמודדות שרבים מהם חווים בימים אלה.
מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב-7.10.23 ועד אמצע נובמבר 2023, פונו כ-70,000 תושבים מיישובים בעוטף עזה ועוד כ-60,000 תושבים מיישובי קו העימות בצפון. בתוך ציבור המפונים שחווה בימים אלו קשיים רבים ומגוונים, ניתן למפות ולמצוא תתי אוכלוסיות שחוות את הקשיים בעוצמות גדולות יותר ובצורה שונה ומורכבת יותר. אוכלוסייה אחת מרכזית שמורכבת מקבוצות רבות בעלות מאפיינים שונים היא אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות, ובני משפחתם. ילדים ובוגרים עם מוגבלות המוכרים על ידי מנהל מוגבלויות, אגף חינוך מיוחד או אגף שיקום מתמודדי נפש בקהילה. סה”כ קצת פחות מ-7% מכלל המפונים, הינם אנשים עם מוגבלות.
כאגף בג’וינט האמון על קידום חיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות, לנו בג’וינט-ישראל מעבר למגבלות היה ברור שלאור הפינויים של האוכלוסייה הפגיעה של אנשים עם מוגבלויות יהיה עלינו למצוא מענים פיזיים ונפשיים בעבורם, בין אם הם יהיו במוסדות, רשויות אחרות ובין אם זה בתי מלון, ולדאוג להם להתאמות הנדרשות. בדרך הבנו שהפתרונות שדאגנו לייצר מסייעים לטובת הכלל.
הקשיים בבתי המלון, לאנשים עם מוגבלויות ובכלל
חלקם הגדול של המפונים, עם וללא מוגבלות, מתגורר בבתי מלון ובתי הארחה עמוסים וצפופים, שלעיתים גם לא נגישים מספיק עבור אירוח של אנשים עם מוגבלות, ונדרשים לשהות ממושכת בסביבה זו, כאשר הם אינם יודעים מתי הם עתידים לשוב לביתם. המרחב העמוס בגירויים מגביר את הקושי התפקודי קודם כל בקרב אוכלוסיות בסיכון כגון אנשים עם מוגבלות נפשית, חושית או תקשורתית.
אך בהחלט משפיע גם על מי שאינו מגדיר עצמו כאדם עם מוגבלות או מי שהמוגבלות על פניה סמויה מן העין. כל אלו משפיעים באופן ישיר על כל תושב ותושבת, באופן המעלה את הסיכון לקשיי תפקוד ולפגיעה אפשרית בבריאות הנפשית והפיזית גם בעתיד.
עם התמשכות המלחמה כך התמשכותה של תקופת השהות של המפונים בבתי המלון בארץ. שהות שהופכת עם הזמן למאתגרת ולמערערת יותר ויותר. צוותי בתי המלון עושים ככל שביכולתם כדי לספק למפונים בית חלופי, אך הם אינם ערוכים לארח כמות גדולה כל כך של אורחים, לתקופה ארוכה כל כך של חודשים; הרעש, ההמולה ועומס הגירויים עושים את שלהם. לאור כל אלה, החלטנו להביא את ה’חדר השקט’ לקהילות המפונים בבתי המלון.
פרויקט החדר השקט – למען אוכלוסיית המפונים בבתי המלון
‘החדר השקט’ הוא פתרון שנעשה בו שימוש להפחתת חרדה ועומס נפשי ולסיוע בויסות עצמי במקומות שונים בארץ ובעולם, באתרים המיועדים לאנשים עם מגוון נוירולוגי כדוגמת אוטיזם ותסמונות נוירולוגיות אחרות ובמרכזים לבריאות הנפש. התוצאות החיוביות מפעילות החדרים הביאו לשימוש בהם במקומות שונים. חדרים שקטים כאלו הוקמו, לדוגמה, בפסטיבל “מקומות שמורים” ובאוניברסיטאות בארה”ב, לשימושם של יוצאי צבא).
לאור כל אלה, יזמנו, יחד עם המטה הארצי של הריפוי בעיסוק במשרד הבריאות ובהפעלת עמותת בית-איזי שפירא, את פרויקט ‘החדר השקט’ – חדרי רגיעה שעוצבו ותוכננו כדי לאפשר לכל מי שהחדר נחוץ לו, עם או בלי מוגבלות, מרחב שקט ומופחת גירויים לשהות בו. החדר נועד לסייע ולתרום לוויסות עצמי ולהרגעה לאורך תקופת החירום הנוכחית, וחשוב לא פחות מכך, למנוע מגבלה או בעיות בריאות בעתיד. החדרים בפרויקט עוצבו על פי עקרונות העיצוב האוניברסאלי; המאפשר שימוש על ידי כל אדם באשר הוא, ללא צורך בהתאמה או בעיצוב מיוחד. הם מספקים מרחב המאפשר הפוגה מרעש והצפה חושית, והם כוללים אמצעים חושיים המאפשרים וויסות חושי ו-וויסות עצמי יעיל יותר. בין האמצעים שניתן למצוא בחדר – פופים רכים, תאורה מעומעמת, שמיכות משקל ומשקפי VR שנתרמו על ידי חברת XRHealth ומאפשרים שימוש בסביבה וירטואלית מרגיעה. השהייה בחדר נעשית ברישום והזמנת החדר מראש, במועד שנח לכל משתמש, כשמשך השהות לכל משתמש מוגבל לעד 20 דק’. מערכת הרישום נתרמה על ידי חברת ‘איזי-ביזי’.
החדרים מופעלים ע”י רכזים דיירי המלון ומפונים בעצמם, בעלי רקע מקצועי רלוונטי, המקבלים הדרכה וליווי מקצועי ממרפאים בעיסוק ופסיכולוגים. השאיפה היא שהמפונים יוכלו בעתיד לשכפל את מודל ההפעלה גם כשיעברו לסביבת מגורים אחרת או יחזרו לביתם. לחדר נבנתה “ערכה” קלה לתפעול והקמה בכל סביבה קהילתית. בשבוע שחלף נחנכו 3 חדרים שיופעלו במסגרת פיילוט ב-3 בתי מלון: מלון “וורט לגון” בנתניה, המארח מפונים משדרות ומקריית שמונה, מלון “לאונרדו” בטבריה, המארח מפונים מקריית שמונה ובמלון “ג׳יקוב” בחדרה, המארח מפונים מקיבוץ יד-מרדכי.
עד כה, נרשמה היענות גבוהה לחוות את החדרים השקטים מצד אורחי המלונות בהם הם מופעלים, כשאחד מהם תיאר אותה כ”חוויה חוץ-גופית מדהימה”.
“ אני 3 חודשים אחרי לידה, …אחרי לילה קשה, בחרתי פשוט לשכב על הפוף עם שמיכה ולבהות. היה קשה לעצום עיניים. חוויה משחררת, מוזרה. מחכה לחזור עם הילד… תודה. נ”ב; הרבה מהזמן בפנים עבר בחשיבה איך אני מביאה את זה לביה”ס שלי לתלמידים באשקלון….
(דבריה של א’ לאחר שביקרה בחדר השקט)
נמשיך לפעול בשטח ולהשקיע את מירב המאמצים לספק מענים כגון זה ומענים נוספים אחרים למען האוכלוסייה, ויחד עם האוכלוסייה, הן בשגרה והן בחירום.
בתקווה לימים שקטים יותר.
שלום לך ד”ר וקס, הכתבה מרתקת. עליתם על רעיון יצירתי ומקורי לפתרון הבעיה הקשה במלונות, שנוצרה בעקבות המלחמה.
קראתי גם את הכתבה שלך על קבלת החלטות נתמכת.
המידע שאת מעלה שם חשוב מאוד במיוחד למבוגרים החוששים מההדרדרות ומרעיון האפוטרופסות.
אני כתבת בעיתון הגמלאים של דרום השרון ואני מעוניינת להכין כתבה על הנושא.
אשמח לראיין אותך.
הגיליון הקרוב יופץ בסוף מאי.
תודה מראש, ושנדע ימין טובים יותר.
חיה פלג, 0506932804