רקע

בשנים הראשונות לחיים מונחת התשתית להתפתחותנו הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית. מסגרות החינוך והטיפול שבהן פעוטות ותינוקות בשנות החיים הראשונות מבלים מרבית מזמנם, מעניקות את הבסיס להתפתחות מיומנויות התפתחות, קוגניציה ורגש. מכאן שלאיכות המענה החינוכי־טיפולי בגיל הרך יש פוטנציאל השפעה רחב על עתידם של ילדים וילדות בישראל. בינואר 2022 יצאה לדרך תוכנית משותפת אשר בה חברו ג'וינט אשלים ויד הנדיב לאגף הגיל הרך במשרד החינוך לליווי ותמיכה במעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך, במטרה לשפר את איכות המסגרות בהיבטים מבניים (תברואה והיגיינה; יחס בין מספר הפעוטות ובין הצוות; בטיחות במרחב הפנימי והחיצוני; ציוד מותאם; כישורי הצוות) ובהיבטים תהליכיים (איכות החוויה היום־יומית ואיכות היחסים החברתיים שיש לפעוט במסגרת), ליצור רצף חינוכי־טיפולי מערכתי ולצמצם פערים. העברת האחריות למעונות היום למשרד החינוך, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקידום ויישום מדיניות המרחיבה את ההזדמנות של תינוקות, פעוטות ומשפחותיהם להתפתחות מיטבית, להבניית תשתיות מקצועיות וארגוניות שיאפשרו את מימוש החזון של מערך שירותים מיטבי לגיל הרך ולקידום מערכת חינוך איכותית ונגישה כבר מגיל הינקות.

מהלך זה יוצר הזדמנות ייחודית לבניית מערכת חינוך ציבורית איכותית, נגישה ושוויונית כבר מהשנים הראשונות לחיים.

הצורך

המעונות בישראל מתמודדים עם אתגרים מערכתיים עמוקים: מחסור חמור בכוח אדם מקצועי לצד מיתוג והערכה ציבורית נמוכים של פרופסיית החינוך־טיפול, קשיים מבניים ביישום של אמות מידה לאיכות החינוך־טיפול, היעדר מדיניות כוללת לגיל הרך וביזור סמכויות בין משרדי הממשל וכן פערים בשילוב ילדים מרקע חברתי־כלכלי נמוך. נוסף על אלו, בזירה הרשותית אין בנמצא מערך שירותים מתכלל ומיטבי גיל הינקות (לידה עד שלוש). כל אלו פוגעים ביכולתה של מערכת החינוך בישראל להעניק מענה איכותי ושוויוני לכלל הילדים והילדות.

אוכלוסיית היעד

התוכנית פונה בראש ובראשונה לנשות המקצוע הפועלות בזירת מעונות היום המפוקחים – מחנכות-מטפלות, מדריכות חינוכיות, מפקחות ומנהלות יחידות לידה עד שלוש ברשויות המקומיות. באופן עקיף, היא פועלת לתת מענה גם להורים ולילדים עצמם, בדגש על ילדים מהחברה הערבית ומהפריפריה החברתית־גיאוגרפית בישראל.

פעילויות

התוכנית פועלת בשיתוף האגף לחינוך לגיל הרך במשרד החינוך וכוללת שורת פעולות מערכתיות להבטחת מעטפת חינוך־טיפול מיטבית, הוגנת ומצמיחה עבור כל ילד וילדה בישראל כבר מהשנים הראשונות לחיים באמצעות כמה ערוצי פעולה מרכזיים:

שיפור איכות מסגרות חינוך-טיפול: העצמת ההון האנושי במסגרות החינוך־טיפול באמצעות הטמעת שפה מקצועית אחידה לכלל השדרה החינוכית־טיפולית, פיתוח תפקידים מקצועיים חדשים, ליווי הצוותים והכשרתם, סטנדרטיזציה של התוכן הפדגוגי, הנגשת כלים מקצועיים לצוותים.

הקמת מערך גיל רך ברשויות: הגברת המעורבות וביסוס תפקיד הרשות בניהול הגיל הרך בתיאום ובשיתוף משרד החינוך, הארגונים והבעלויות. לפיכך פועלת התוכנית להגדרת תפקידים, הכשרות ומהלכי פיתוח מקצועי למנהלות יחידות לידה עד שלוש והקמת צוות ליווי מקצועי תומך לכל הרשויות בששת מחוזות משרד החינוך.

הגדלת ההשתתפות במסגרות איכותיות בדגש על אוכלוסיות מודרות ומוחלשות: הנגשת מידע וזכויות להורים, הקמה של תוכניות לאיתור ילדים בקהילה וחיזוק האמון בין ההורים למסגרות.

קידום מדיניות רוחבית: הסרת חסמים מבניים ותשתיתיים, גיבוש תהליכי מדידה והערכה, והובלת שיתופי פעולה בין-משרדיים ובין מגזריים.