ילדים רבים ברחבי העולם נחשפים במהלך ילדותם לחוויות טראומטיות בין אם עקב מלחמות, אסונות טבע או מצבי דחק קשים אחרים. לא תמיד קל ופשוט לילדים לבטא את עצמם ואת הקושי ולעבד באופן אקטיבי את החוויה הטראומטית. בעוד לטראומה תסמינים רבים ומגוונים בקרב ילדים, בהם התקפי זעם, השתתקות או התכנסות פנימה – הם כולם מקשים על עיבוד הטראומה עצמה, ועל חזרה לשגרת חיים תקינה ובריאה. תכנית ‘חיבוקי’ נועדה לסייע לילדים שנחשפו לאירועי לחץ וטראומה, בין אם מדובר במצבי לחימה בצפון ובדרום, משברים או אסונות טבע כמו צונאמי ביפן.
הצורך
בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 פותח מיזם ‘חיבוקי’ בשיתוף-פעולה בין ג’וינט-אשלים, השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, שנועד לסייע לילדים שנחשפו לאירועי לחץ וטראומה, החל ממלחמת לבנון השנייה.
במרכז המיזם עומדת ההבנה כי ילדים אשר חווים מצבי טראומה מתקשים לשתף ברגשותיהם. התערבות “חיבוקי” והמפגש של הילדים ובובת הכלכלב, מאפשרים לילד להפנות את הקשב מעיסוק בפגיעות שלו עצמו לטיפול בבובה, לחוות שליטה ולהתגבר על מצבים מעוררי חרדה, בלבול ומצוקה, להיות פעיל, ולהתחבר לכוחותיו ולמשאביו.
הילדים מפתחים התקפי זעם, שיתוק והתכנסות בתוך עצמם נוטים לפתח תסמינים מתסכלים ומאתגרים העלולים להתפתח בקלות לפוסט-טראומה ולהקשות על קיום שגרת חיים תקינה ועיבוד הטראומה. המיזם נועד לספק להם כלי טיפולי המסייע להם לעבד את החוויות הנוראיות, למנוע פגיעה פוסט- טראומתית, במרחב הטבעי של בתי הספר שבו הילדים נמצאים דרך ‘חיבוקי’ – הבובה המחבקת.
משפחות רבות מתקשות לבטא במילים את מה שעבר ועובר עליהן, ולעיתים יש גם חשש לדבר על המצוקה, מתוך ניסיון לגונן על הילד ולמנוע עיסוק בטראומה. דרך התערבות חיבוקי, גם ההורים והצוותים החינוכיים מתחברים למצוקות ולמועקות שלהם, והם לומדים שרק בעזרת המודעות למצבם הנפשי והעזרה לעצמם הם מקבלים את הכוח והדרך לעזור לילדים.
קהל היעד
ילדים וילדות בגילאי 3-8 אשר עברו חוויות טראומטיות ומתקשים להביע את רגשותיהם ומצוקותיהם באופן ישיר.
הפעילות
במרכז המיזם עומדת בובת כלב ייחודית ומתוקה בשם ‘חיבוקי’. לחיבוקי ידיים ארוכות כדי שיוכל להעניק תחושת חיבוק, פרצוף עצוב שמקורב במראהו לאדם, ועיניים גדולות שבהן משתקפים הילד או הילדה עצמם. האינטראקציה הראשונה של הילדים עם בובת חיבוקי היא תמיד במסגרת מפגש קבוצתי תחת הדרכתו של גננת או אשת צוות טיפולי שעברו הכשרה מקצועית בשיטת חיבוקי. הגננת מציגה את בובת חיבוקי, החבר החדש, לילדים ופותחת שיח על העצב שמשתקף בעיניו של חיבוקי. ברגע הזה הילדים מתחילים להביע רגשות דרך הבובה, ולספר על אובדן בית, אזעקות, או פרידה מחברים. הילד מזדהה עם הבובה ומטפל בה, ובעקיפין מטפל במצוקותיו שלו. המשחק מאפשר לילד לעבד טראומות מבלי לדבר עליהן ישירות, ולקבל הכרה ברגשותיו ואמפתיה מהמבוגרים המטפלים בו והסובבים אותו.
המודל מאפשר לצוותים החינוכיים לרכוש כלים יעילים לתמיכה בילדים רבים, תוך שימוש בשיטות טיפוליות מותאמות. התוכנית מדגישה את חשיבות הטיפול הקבוצתי, עם אפשרות להפניה לטיפול פרטני במקרים מיוחדים. כל זאת במטרה לסייע להורים, צוותי מורים ומטפלים ללמוד כיצד לאפשר לילדים להקרין את רגשותיהם, פחדיהם וצרכיהם על הבובה. התוכנית פועלת בשני שלבים עיקריים:
שלב ראשון: התערבות מיידית הכוללת הכשרה לצוותי הגיל הרך והדרכת הורים.
שלב שני: תמיכה מתמשכת לצוותים החינוכיים, כולל הדרכה מקצועית לזיהוי וטיפול במקרים הדורשים התייחסות מיוחדת. משנת 2006 שיטת תרפיה בבובת ‘חיבוקי’ סייעה ליותר מ-70,000 ילדים להתמודד עם מצבי טראומה – בין אם כתוצאה מלחימה בצפון ובדרום, או ממשברים כמו אסון השריפה בכרמל. השיטה הוכיחה את עצמה גם בסיוע לילדים יפניים לאחר הצונאמי ב-2011, ולילדים אוקראינים שנפגעו מהמלחמה באוקראינה. מאז ה-7 לאוקטובר, ובזמן מלחמת חרבות ברזל ועד חודש אפריל 2024 בובת חיבוקי הגיעה לכ-8,000 ילדים, כ-9,600 הוריהם, וכ-840 אנשי מקצוע של צוותי גיל הרך, גננות, יועצות מפקחות, סייעות, ביישובי עוטף עזה ומפונים מיישובי הצפון ב-93 מרכזי מפונים. מתוכם 1100 ילדים מפונים ו-1500 הורים מיישובי קו עימות צפון.
