סקר חדש של ג׳וינט-אשל ומכון ERI קובע: החלשים נשארו מאחור

זיקנה בימי קורונה – למרות "החזרה לשגרה", מצבם הבריאותי, הנפשי והכלכלי של 220 אלף זקנים בישראל מוסיף להיות קשה

התפרצות הקורונה בישראל היא בעלת השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות משמעותיות. ארגון ג׳וינט-אשל חבר למכון ERI לביצוע סקר נוסף בקרב אוכלוסיית בני ה-65+ בישראל, על מנת להציג תמונת מצב עדכנית של אוכלוסייה זו לאור המשבר. מהסקר עולה כי למרות פתיחת המשק וצמצום המגבלות, הרי שבקרב אוכלוסיית הזקנים בישראל ההידרדרות הבריאותית וההשלכות הכלכליות של המשבר עדיין ניכרות. 22% שהם כ-220 אלף זקנים חוו הידרדרות רב מימדית (כלומר בלפחות משניים מהממדים: בריאותי, כלכלי, נפשי).

 

 

בישראל חיים כיום יום כ-1 מיליון איש בגילאי 65 ומעלה המהווים כ-12% מהאוכלוסייה. מהסקר עולה כי אחרי פתיחת המשק לפעילות מלאה אחרי מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, המשיכה ההידרדרות במצב הכלכלי, והפערים בין זקנים "חזקים" שהפגינו חוסן בתקופת הקורונה אל מול קבוצות מוחלשות הלך והעמיק –
כ-90 אלף זקנים חוו פגיעה ביכולתם לכסות את ההוצאות החודשיות, פגיעה שנמשכת גם אחרי פתיחת המשק.

עוד עולה שמשבר הקורונה פגע פגיעה קשה בתעסוקה בקרב בני 65 ומעלה:, כ-60 אלף זקנים שתעסוקתם נפגעה בעקבות המשבר, לא חזרו לעבוד כרגיל לאחר הסרת המגבלות וסיכוייהם להשתלב שוב בשוק התעסוקה נמוכים. הממצאים מראים כי מרבית הזקנים שחוו פגיעה כלכלית (75% מהם), חוו בעקבותיה גם הידרדרות נפשית או בריאותית, ולכן התערבות מערכתית לסיוע לקבוצה זו חשובה במיוחד.

בנוסף כחמישית מהזקנים דיווחו שמרגישים שאין מי שיסייע להם  בעת מצוקה כלכלית או במחסור במידע.

גם המצב הבריאותי נותן את אותותיו ו-30% מהזקנים בישראל מדווחים על הידרדרות בריאותית הפוגעת בתפקוד היומיומי שלהם.

עוד עולה ש 16% טרם השלימו בדיקות רפואיות שגרתיות או טיפולים רפואיים עליהם ויתרו בשיאו של המשבר.

באשר לאוריינות דיגיטלית נמצא כי 12% דיווחו כי אינם יודעים לבצע אף פעילות דיגיטלית, ומהם 75% דיווחו כי הם נעזרים בבני משפחה לבצע פעילויות אלו.

אחת מנקודות האור העולה מן הסקר היא שהקשר עם המשפחה והחברים התחזק לאחר משבר הקורונה והפך ל"חוויה מגבשת". כ-93% מהזקנים מדווחים כי הם מרוצים מהקשר עם המשפחה

לדברי יוסי היימן, מנכ״ל ג׳וינט-אשל: "הסקר מראה לנו כי בעוד שרובינו חושבים על הגל הראשון, הגל השני והגל השלישי של התפרצות הקורונה, הרי שבעבור חלקים גדולים באוכלוסיית הזקנים בישראל אין גלים, אלא מצב משבר מתמשך ללא הפסקה וללא שיקום וחזרה לשגרה. הפגיעה העיקרית בזקנים היא כלכלית, הגוררת על פי רב גם פגיעה במצב הבריאותי או הנפשי שלהם. עיקר הקושי הוא עבור אלו שלא יכלים להסתמך על בני משפחה או חברים מכאן החשיבות באיתורם ובהגשת הסיוע הנדרש. עבור רוב הזקנים נדרשת השקעה בפעולות המגבירות את חוסנם, בהן אוריינות דיגיטלית, אינטראקציה פנים אל פנים עם אנשים בקהילה, בפעילות גופנית שוטפת ובפעילות פנאי. זאת לצד חיזוק מעגלי תמיכה משפחתיים וקהילתיים. לאור ההבנה כי משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה והיות ושיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי להכפיל את עצמו בתוך שני עשורים, הרי שהשקעה במאמצים אלו הינה אסטרטגית למדינת ישראל".

גלעד טנאי, מייסד ויו"ר מכון ERI: "המחקר המתמשך סיפק הזדמנות נדירה לבחון כיצד השפיעו התנודות במשבר הקורונה – מסגר לשגרת מגיפה ומגל התפרצות לרגיעה – על מצבם של הזקנים בישראל, ולספק לקובעי המדיניות תובנות לגבי פרופיל הקשיים, גורמי החוסן וקבוצות הסיכון שנפגעו בכל שלב במשבר. הסקר האחרון, שהתקיים לאחר מבצע החיסונים המוצלח ופתיחת המשק וטרם ההתפרצות הנוכחית, מדגים כיצד המשבר המתמשך הביא להרחבת הפערים בין קבוצות חזקות וחלשות בתוך אוכלוסיית הזקנים: מחד, הממצאים משקפים תחילתו של שיקום בקרב קבוצות חזקות יותר, שאף הטמיעו "מורשת חיובית" מהמשבר כמו רכישת מיומנויות דיגיטליות, אימוץ הרגלי פנאי ובריאות חיוביים וחיזוק הקשרים עם המשפחה. מאידך, קבוצות שהיו פגיעות יותר מלכתחילה – במצב כלכלי פגיע, או שבריריים בריאותית או נפשית – לא הצליחו להשתקם והגיעו להתפרצות המגיפה הנוכחית עם משאבים מדולדלים. בקבוצה זו גם שכבה חדשה של זקנים שעבדו טרם המשבר, איבדו את פרנסתם וסיכויי השיקום שלהם נמוכים. שכבה זו פחות מוכרת לרשויות והמוסדות המטפלים וחשוב לאתר אותם ולסייע להם. אכן, בחינת מעגלי התמיכה של הזקנים מעלה כי רבים חשים שאין כל רשת תמיכה שיכולה לעזור להם, בפרט בתחום המצוקה הכלכלית (24%). המחקר העלה כי רוב גדול של הזקנים נשענים בראש ובראשונה, ולעיתים קרובות באופן בלעדי, על הגורמים בלתי פורמאליים לסיוע בעת צרה – משפחה, חברים ושכנים. הגורם הפורמלי המסייע המרכזי הוא קופות החולים, שנתפסות כמקור סיוע נגיש, מוכר וזמין לכל צורך. ממצאים אלה מדגישים את הצורך לחזק את גורמי התמיכה בתוך הקהילה, להעניק להם כלים לספק לזקן תמיכה אפקטיבית ולהעזר בהם כדי להנגיש לזקנים את מנגנוני הסיוע המוסדיים ".

 

Send this to a friend