אתגרים והזדמנויות לשיקום התעסוקה בחברה הערבית בעקבות משבר הקורונה

על אף מצבו האיתן של שוק העבודה בישראל ערב משבר הקורונה, האוכלוסייה הערבית נכנסה אליו כשהיא נתונה בעמדת נחיתות בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל, זאת בשל מאפייני התעסוקה, החסמים התעסוקתיים עמם מתמודדת האוכלוסייה הערבית זה שנים, שחלקם אף הוקצנו במהלך המשבר.

במסגרת מיזם משותף לג'וינט-תבת, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל והפורום הכלכלי הערבי, הוגש דו"ח לשותפים במשרד האוצר ובמשרדים ממשלתיים נוספים.

בין מאפייני התעסוקה ניתן למנות את שיעור התעסוקה הנמוך במיוחד בקרב הנשים הערביות (37% לעומת 76% בקרב היהודיות הלא-חרדיות ב-2019), שיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך ושל עובדים בענפים עם פריון נמוך, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים.

על כך נוספו גם חסמי התעסוקה של אוכלוסייה זו, ובהם השכלה נמוכה, מיומנויות בסיס וכישורים טכנולוגיים נמוכים ושליטה מועטה בשפה העברית. כמו כן, על חלק מהנשים מוטלות מיגבלות על ריחוק פיזי מאזור מגוריהן לצורך עבודה או לימודים, ואילו הגברים מתאפיינים במיעוט המועסק בהתאם להשכלתם.

עם פריצת משבר הקורונה והטלטלה בשוק התעסוקה שבעקבותיו, ניכרה פגיעה משמעותית בתעסוקת האוכלוסייה הערבית. כ-175,000 מן הפונים לשירות התעסוקה במרץ 2020 היו ערבים מוסלמים ונוצרים ודרוזים, שהם 32% מן המועסקים הערבים בשנת 2019, לעומת 23% מהעובדים שפנו לשירות התעסוקה שאינם ערבים. נתון מדאיג במיוחד הוא השיעור הגבוה של תובעי הבטחת הכנסה לעומת היהודים – 5.0% לעומת 3.2%.

השינוי שחוותה האוכלוסייה הערבית בשיעור התעסוקה הוא משמעותי להבנת אתגרי התעסוקה החדשים של אוכלוסייה זו, אולם, לדבריה של סמדר סומך, ראשת צוות תעסוקה וחוקרת בכירה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, כדי להבין את התמונה המלאה יש לבחון אותה גם מנקודת המבט של ענפי המשק: "במהלך המשבר חלק מהענפים נפגעו יותר מאחרים, כיוון שלא ניתן היה לעבוד בהם מהבית, לקיים ריחוק חברתי מספק או שלא הוגדרו כחיוניים. ניתוח שערכנו במכון ברוקדייל בשיתוף עם ג'וינט-ישראל תבת והפורום הכלכלי הערבי, מראה כי שיעור גבוה של נשים וגברים ערבים, ובעיקר בגילאים הצעירים, מועסק בענפים שנפגעו. כך למשל, 41% מהנשים הצעירות (בנות 24-18) מועסקות בענפים בסיכון גבוה, מרביתן בענף המכירה הקמעונאית. בקרב הגברים, שיעור גבוה של צעירים עובדים בענפי האירוח והמסעדנות (בעיקר בבתי מלון ובשירותי הארחה), אשר נפגעו קשות בזמן המשבר, והם צפויים להיות האחרונים שיחזרו לפעילות סדירה".

סוזן חסן, משנה למנכ"לית ומנהלת תחום אסטרטגיה בג'וינט-תבת, מסבירה כי קיים חשש לביטחון התעסוקתי גם לגבי העובדים שמועסקים בענפים שנפגעו פחות: "הפער ברמת הכישורים והמיומנויות של חלק מהעובדים הערבים לעומת כלל האוכלוסייה, תורם לכך שיהיו בין הראשונים לעזוב את שוק העבודה בזמן המשבר וצפוי כי יהיו האחרונים לחזור אליו. הדבר נכון במיוחד במשבר הנוכחי ועבור ערביי ישראל, שכן הם מתאפיינים בחוסר אוריינות דיגיטלית ושיעור גבוה יותר של עובדים במשרות שאינן מאפשרות עבודה מהבית".

אולם המצב הייחודי שנוצר בעת משבר הקורונה, הכולל מעבר לעבודה מהבית, האצה של שימוש בכלים דיגיטליים ובכישורים טכנולוגיים ואף פיטורי עובדים מענפים בפריון נמוך, טומן בחובו מספר הזדמנויות לשיפור המצב התעסוקתי של ערביי ישראל. המעבר לעבודה מהבית יכול להקל את השילוב בתעסוקה של נשים ערביות המוגבלות ביכולתן להתרחק מאזורי מגוריהן (הן בגלל נורמות מסורתיות והן בשל מחסור במסגרות חינוך לילדים).

מעבר זה לעבודה מהבית הוא גם הזדמנות לשפר את רמת האוריינות הטכנולוגית בחברה הערבית, בייחוד בקרב נשות חינוך. כמו כן, איבוד מקומות העבודה המסורתיים והדרישה הגוברת למיומנויות טכנולוגיות, מהווה הזדמנות להכשרה מחדש של המפוטרים ולחיזוק כישוריהם הטכנולוגיים, עובדה שיכולה לאפשר לאנשים שאיבדו משרות בשכר נמוך, להשיג משרות טובות ומתגמלות יותר.

לדבריה של עינב אהרוני-יונס מנכ"לית ג'וינט-ישראל תבת, הדו"ח מלמד שעל מנת להתמודד עם אתגרי התעסוקה החדשים של החברה הערבית, יש צורך בפיתוח מענים בשלושה מרחבי השפעה מרכזיים – פיתוח הון אנושי, חיזוק תשתיות מבניות ומקצועיות וחיזוק ההנהגה הציבורית.

פיתוח ההון האנושי צריך להתמקד בעובדים המושבתים, בענפים הפגיעים ובאנשים הנמצאים בתת-תעסוקה ולעסוק בהקניית הכשרות רלוונטיות למקצועות מבוקשים, בהקניית כישורים רכים שנדרשים לעולם העבודה החדש, בחיזוק האוריינות הדיגיטלית ובחיזוק השליטה בשפה העברית.

התשתיות שיש לחזק כוללות מסגרות לילדים, שיאפשרו תעסוקה של אימהות לילדים צעירים, תשתיות תחבורה שיעודדו יציאה מיישוב המגורים לצורך עבודה והרחבת מרכזי ההכוון התעסוקתיים ליישובים ערביים נוספים ולאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות.

מרחב ההשפעה האחרון מתייחס לחיזוק ההנהגה הציבורית, והוא כולל חיזוק הפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות, חיזוק ארגוני חברה אזרחית ואסדרתם בקרב האוכלוסייה הערבית שכן הם ממלאים תפקיד חשוב בייזום תוכניות ומענים בתחום התעסוקה, והגדלת ייצוג העובדים הערבים במגזר הציבורי, ובייחוד בעמדות מפתח המאפשרות קידום מענים תעסוקתיים מותאמים תרבותית לחברה הערבית.

לדברי אהרוני-יונס: "ניצול נכון של אמצעים אלה כדי למנף את ההזדמנויות שנקרו במשבר הקורונה יאפשר התמודדות עם האתגרים החשובים שהוא מזמן, ובמיוחד מתן מענה לעובדים מהאוכלוסייה הערבית, שעל פי הדו"ח רבים מהם יהיו בין הראשונים אשר יעזבו את שוק העבודה בזמן המשבר וצפוי כי יהיו האחרונים לחזור אליו".

קראו את הדו"ח המלא כאן

מחברים:

ג'וינט-תבת
עינת מסטרמן, מנהלת תוכניות בכירה
נע'ם אבו חרפה, מנהלת פרויקטים
סעיד דיאבאת, מנהל פרויקטים
סוזן חסן, משנה למנכ"ל

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
סמדר סומך, ראשת צוות תעסוקה
אורן תירוש, חוקר עמית
נועם קשת, חוקר עמית

הפורום הכלכלי הערבי
ד"ר סאמי מיעארי, מנכ"ל
ד"ר מהא כרכבי-סבאח, מנהלת המחקר
עמית לווינטל, חוקר

Send this to a friend