הידעתם?
בשל השפעות שונות, ביניהן התארכות מבורכת של תוחלת החיים, בעוד כעשור צפוי מספרם של בני ה- 65 + בישראל לגדול משמעותית ולהגיע ליותר מ-1.6 מיליון.
כיצד נערכים לתרחיש כזה?
צוות מקצועי ממשרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, בשותפות עם ג’וינט-אשל, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גיבש את “מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית” העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים:
- תחום הבריאות (בו שולבו מדדי בריאות ותפקוד)
- תחום המשמעות (בו שולבו מדדי בדידות ואיכות חיים)
- תחום חוסן כלכלי (בו שולבו מדדי הכנסה פנויה ויכולת להסתדר כלכלית)
רקע
ביולי 2021 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה מדינת ישראל תפעל לאור המדדים שנקבעו, ותכווין את צעדיה ופעולותיה בהתאם, במטרה להביא להזדקנות מיטבית.
למה משמשת “מפת המדדים”?
באמצעות המדדים יכולה הממשלה לבצע מעקב והשוואה מול מדינות ה-OECD, לתכנן שירותים חדשים, לוודא כי צעדי המדיניות מדויקים ולאמוד את השפעת תוכניות ההתערבות וצעדי המדיניות שנבחרו לשיפור מצבם של האזרחים הוותיקים.
כעת, בפעם הראשונה בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) מפרסמת דו”ח מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית, ואחת לשנתיים תפרסם דו”ח הבודק את השינויים שחלו במדדים בקרב בני 65+ בישראל.
הדו”ח המלא יפורסם בסוף החודש ויהיה זמין לצפייה עבור כלל הציבור באתר הלמ”ס.
הזדקנות מיטבית היא מטרה לאומית אשר תדרוש בעתיד משאבים ושיתופי פעולה בין גופים שונים ומגזרים שונים, קביעת המדדים הלאומיים והמעקב אחריהם הם אבן דרך בתהליך משותף ומתמשך.
לכבוד חודש האזרח הוותיק, מובאים כאן נתונים מרכזיים מתוך הדו”ח:
מפת המדדים:
