התפרצות הקורונה בישראל היא, בעלת השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות משמעותיות. אגף ג׳וינט-אשל בארגון הג’וינט חבר למכון ERI לביצוע סקר נוסף בקרב אוכלוסיית בני ה-65+ בישראל, על מנת להציג תמונת מצב עדכנית של אוכלוסייה זו לאור המשבר. מהסקר עולה כי נמשכת מגמת ההידרדרות בקרב אוכלוסיית הזקנים בישראל בשלושת המדדים להזדקנות מיטיבה שגובשו בג׳וינט-אשל: בריאות, משמעות וחוסן כלכלי.
בישראל חיים כיום יום כ-1.1 מיליון איש בגילאי 65 ומעלה ומהווים כ-12% מהאוכלוסייה. מהסקר עולה כי הימשכות משבר הקורונה מביאה לכך שכ-51% מהזקנים בישראל מדווחים על הידרדרות בתסמיני שבריריות, כ-32% מדווחים על פגיעה בתפקוד היום-יומי שלהם.
למרות הסרת הסגר והמגבלות על פעילות פיזית ומפגשים חברתיים – עולה חשש להתקבעות של שבריריות כרונית, המביאה להידרדרות במונחי תחלואה ופיתוח תלות. עוד ניכר כי גם הפגיעה הכלכלית אשר נראתה בסקר קודם שערך הארגון לפני כארבעה חודשים נמשכת גם עתה. כ-200,000 זקנים בישראל, המהווים כ-20% מהזקנים בישראל, מדווחים כי יכולתם לכסות את הוצאותיהם החודשיות נפגעה בעקבות הקורונה. הגורמים העיקריים לכך הם ירידה בהכנסות מעבודה (54%), עלייה בהוצאות (45%), ירידה בהכנסות מקצבה (11%) וכן ירידה בתמיכה ממשפחה או מארגונים אחרים (10%).
למעלה מ-47% מהזקנים דיווחו מצב נפשי ירוד – תחושת בדידות ו\או דיכאון ו\או על התחושה ש”במצב הנוכחי, לחיים אין משמעות”. בעוד שבגל הראשון לא נמצאה עלייה בשיעור הדיכאון והבדידות בקרב זקנים ביחס לנתונים שבשגרה, הרי שהימשכות מצב הקורונה על פני חודשים כה ארוכים הביאה לעלייה משמעותית בשיעורי הדיכאון בקרוב הזקנים. מדובר בעלייה מובהקת ביחס לסקר הקודם (כ-40% בסקר הקודם). קיימת עלייה בשיעורי הדיכאון והבדידות בקרב זקנים – 31% דיווחו על דיכאון (לעומת 24% בגל הראשון), 36% דיווחו על בדידות (לעומת 32% בגל הראשון), 15% מהזקנים אמרו כי לחיים אין משמעות (לעומת 10% בגל הראשון).
לצד אלה, מזהה הסקר שחיקה במנגנוני התמיכה המשפחתיים והקהילתיים שעטפו את הזקנים בתחילת המשבר, וגם הסתגלנות שהפגינו זקנים רבים בתחילת המשבר – עם אימוץ פעילויות מעשירות – הולכת ופוחתת וכך גם יורדת נכונותם לקבל סיוע באמצעים חדשניים מרחוק.
לצד אלה, בחן הסקר אילו התנהגויות יכולות למקסם את החוסן של אוכלוסיית הזקנים בפני הידרדרות נפשית ותפקודית בתקופת הקורונה, ומצא שלוש פעולות מרכזיות, אשר הוכחו כיעילות ביותר: אינטראקציה פנים אל פנים עם אנשים מהקהילה; התעמלות פעמיים בשבוע; עידוד פעולות פנאי ותחביבים. זקנים אשר הקפידו על שלוש אלה נמצאו באופן מובהק בעלי חוסן גבוה יותר בפני הידרדרות נפשית ובריאותית עקב הקורונה.
לדברי יוסי היימן, מנכ״ל ג׳וינט-אשל: “אוכלוסיית הזקנים בישראל איננה מקשה אחת – לא מבחינת הצרכים שלה ולא מבחינת המענים שיש לפתח להם. הסקר מציב בפנינו תמונת מצב עדכנית המסייעת בהבנת הצרכים והאתגרים בעת הזו. אולם הסקר מראה לנו כי בעוד אנחנו חושבים על הגל הראשון, הגל השני ואולי גלים נוספים של התפרצות הקורונה, הרי שבעבור חלקים גדולים באוכלוסיית הזקנים בישראל אין גלים, אלא מצב משבר מתמשך ללא הפסקה וללא שיקום וחזרה לשגרה. מכאן החשיבות היתרה בהשקעה במדדים מנבאי חוסן, בהם אוריינות דיגיטלית, אינטראקציה פנים אל פנים עם אנשים בקהילה, בהתעמלות ובפעילות פנאי.”
“זאת לצד השקעה גם במעגלי תמיכה משפחתיים וקהילתיים, אשר נשחקו גם הם על פני כל החודשים האחרונים. לאור ההבנה כי משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, יש צורך מיידי לפתח פתרונות אפקטיביים לקידום נושאים אלו. לצד העובדה כי שיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי להכפיל עצמו עם עליית תוחלת החיים, הרי שהשקעה במאמצים אלו הינה אסטרטגית למדינת ישראל ממילא לקידום זקנה מיטיבה ומכבדת”.
גלעד טנאי, מייסד ויו”ר מכון ERI: “מחקר זה, אשר נערך בעיצומו של הגל השני, מצביע על מגמה מדאיגה של שחיקה בקרב אוכלוסיית הזקנים בישראל. שחיקה המתבטאת הן במצב בריאותי-תיפקודי והן בעלייה בשיעור הזקנים הסובלים מדיכאון. גם המערכות התומכות בזקנים, כמו המשפחה והקהילה, נשחקו ותומכות כיום פחות. יחד עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר התנהגויות התורמות באופן מובהק לחוסן בקרב זקנים, אפילו בקרב אותם זקנים הנמצאים במצבי סיכון. מפגש פנים אל פנים בקהילה, עיסוק משמעותי בפעילויות פנאי והתעמלות פעמיים בשבוע, הן התנהגויות שאם נשכיל לחזק ולקדם אותן עשויות בהחלט לשפר את מצבם של הזקנים בחודשים הקרובים ולאורך זמן״.
הסקר נערך על רקע ההתפרצות המחודשת של המחלה (“הגל השני”) אך לפני הסגר השני, בתחילת ספטמבר, באופן טלפוני ואינטרנטי בקרב 642 משתתפים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה החיים בקהילה בישראל (שאינם סיעודיים מורכבים ואינם חיים במוסדות) ולא חלו בקורונה.
מטרת הסקר הייתה לבדוק כיצד השפיעה השגרה המתמשכת של הקורונה על אוכלוסיית הזקנים בישראל, להשוות בין הגל הראשון והשני, לבחון האם חל שינוי בקשיים המאפיינים את אוכלוסיית הזקנים בישראל מאז הגל הראשון של הקורונה, האם חלו שינויים באורח החיים של הזקנים וברשתות התמיכה שהם מסתייעים בהם להתמודד עם המצב, ולאלו התנהגויות יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר לסייע בבלימת ההתדרדרות במצבם של הזקנים ולהגברת החוסן שלהם מפני השפעות המגפה.
זאת לאור המדדים להזדקנות מיטבית – בריאות, משמעות וחוסן כלכלי – שגובשו בשנה האחרונה על ידי ג’וינט-אשל יחד עם משרד רוה”מ, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, המשרד לשויון חברתי, המוסד לביטוח הלאומי ומשרד השיכון.