“ב-7 לאוקטובר התעוררתי מהסירנות, ואז שמעתי את זעקות השכנה שלי. יצאתי החוצה ומולי עומד מסתכל לי בעיניים, אבל לא יורה בי. לפני כן הוא רצח את הילדים של השכנה. הסתובבתי אליו מחכה שהוא יירה לי בגב. הוא לא ירה. התקדמתי חזרה לחצר שלי, ונכנסתי חזרה הביתה. אני חושבת כל יום על האירוע. זה מזכיר לי שלקחו אותנו ברכבת ממוסקבה לאורל במלחמת העולם השנייה. האנשים אז לבשו חולצות שחורות, כמו המחבל.”
.
אלה בת ה-86 ובעלה לב, שיהיה בן 101 בחודש הבא. שניהם שרדו את מלחמת העולם השנייה, גרים בשכונת מישור הגפן באופקים אשר בטבח ה-7 באוקטובר ספגה 52 אבדות.
אלה חסכה מלב את האירוע הקשה, בכך שלא שמה לו את מכשיר השמיעה באותו הבוקר. “ההתנהגות של חמאס היא כמו של הנאצים, זה מפחיד לחיות במציאות שכזו”, הוא אומר על האירועים בשכונה באותה שבת שחורה.
.
עם חזרת בני הזוג הביתה, יצרו איתם קשר ממחלקת הרווחה בעיר והציעו להם להיעזר ב’תומך קהילתי’ – תוכנית של ג’וינט-אשל ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, אשר החלה לפעול בעיר לצד תכנית “משיב הרוח” שהחלה לפעול באופקים בשותפות הג’וינט והרשות המקומית.
.
הרעיון מאחורי התוכנית הוא להקל על העומס במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות בחירום. התומכים הקהילתיים מאתרים את האזרחים הוותיקים ואנשים עם מוגבלויות הגרים בקהילה, מלווים אותם, ומסייעים באמצעות הבנה ומילוי הצרכים שלהם
לשם שיפור ושימור תפקודם ומצבם, בתיאום עם צוות המחלקה לשירותים חברתיים בעיר ובהנחייתו. התוכנית פועלת ב-35 רשויות בדרום ובצפון וב-7 רשויות קולטות מפונים. סה”כ 72 תומכים קהילתיים סייעו ל-8,500 אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות.
.
אולגה התומכת הקהילתית של אלה ולב, נמצאת איתם בקשר יום-יומי, מבררת את הצרכים שלהם, דואגת להסעות לטיפולים רפואיים, וגם למלווה, בשם מריה שתארח להם חברה או תלווה אותם לאן שצריך.
.
לאלה ולב ילדים, נכדים ונינים. כולם מעורבים ודואגים להם, יחד עם הליווי של אולגה ומריה, שמחזקות את החיבוק שכל כך מגיע לבני הזוג, ובמיוחד בעת הזו.
.
צילום: יהל בטיטו
