יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא לא רק מועד להתייחדות עם זכר הנספים – אלא גם קריאה להמשיך ולהושיט יד לניצולי השואה החיים בקרבנו. עבורנו, זו שליחות יומיומית שמתקיימת לאורך כל השנה. באמצעות מגוון של תוכניות, אנו פועלים לשימור איכות חייהם של הניצולים, לחיזוק רשתות התמיכה סביבם, ולעידוד ביטוי אישי וחברתי – גם בגיל המבוגר וגם לנוכח האתגרים הרבים שעמם הם מתמודדים.
קהילות תומכות: בית חם בתוך הקהילה
כ-21,000 ניצולי שואה משתייכים כיום לתוכנית “קהילות תומכות”, שמובלת על ידינו בשיתוף משרד הרווחה והרשויות המקומיות. מטרת התוכנית היא לאפשר לכל ניצול להמשיך לחיות בביתו ובקהילתו, תוך שמירה על איכות חיים, עצמאות ותחושת ביטחון.
באמצעות סל שירותים אישי, גמיש ומפוקח – המותאם לצרכיו ולרצונותיו של כל חבר קהילה – זוכים הניצולים לליווי קבוע של אנשי מקצוע, ובהם מנהלי תוכניות, רכזים חברתיים ואבות או אמהות קהילה.
צוות התוכנית רואה בכל ניצול עולם ומלואו, פועל לשמירה על קשר יומיומי עמו, ודואג למענה מהיר למצבי חירום, תקלות יומיומיות, ואף להקל על הבדידות. החזון הוא בניית סביבה מותאמת אישית לכל חבר, המשלבת תמיכה מקצועית עם תחושת קהילה אמיתית וחמה.
סל”ב: סל שירותים עד הבית לניצולים מרותקים
תוכנית סל”ב (סל לניצול בבית), המופעלת בשיתוף משרד הרווחה, מעניקה מענה אישי ויומיומי ל-564 ניצולי שואה המרותקים לבתיהם. תוך הפעלת מערך מתנדבים מסור, התוכנית שואפת להקל על תחושת הבדידות, להעשיר את עולמם של הניצולים, ולספק פעילויות עניין, שיחה וחברה – מבלי שהם יצטרכו לעזוב את ביתם.
בנוסף, המתנדבים ואנשי הצוות משמשים “עיניים רואות” עבור קהילת הרווחה: הם עוקבים אחר מצבו של כל ניצול, מאתרים מוקדי מצוקה או משברים בזמן אמת, ומסייעים במניעת הדרדרות ברווחה הפיזית והנפשית של הניצולים. סל”ב נולד מתוך ההבנה כי בשנות הזקנה, תנועתיות מוגבלת עלולה להוביל לבדידות, לזיכרונות קשים ולהחרפת תחושות ניתוק – ומציע מרחב אנושי מחבק ומחבר, שמחזיר את הקהילה אל תוך הבית.
תיאטרון עדות: להעביר את הלפיד דרך הסיפור החי
“תיאטרון עדות” הוא אחד מהפרויקטים הבין-דוריים המרגשים ביותר שאנו מקדמים: חיבור עוצמתי בין ניצולי שואה, בני הדור השני ובני נוער בגילאי 14-15, שדרך מספר מפגשים קבוצתיים, מניב מופע תיאטרלי מרגש.
במסגרת הפרויקט, בהובלת עירית ועזרא דגן, נפגשים הניצולים ובני הנוער לתהליך טיפולי המשלב דרמה-תרפיה והבעה אמנותית. הצעירים מקשיבים לסיפורי החיים, מזדהים עם חוויותיהם של הניצולים והופכים לגוף ולפה שלהם על הבמה – במקום ספרי היסטוריה או תמונות בשחור-לבן.
המפגש הזה לא רק שומר על הזיכרון חי, אלא גם מאפשר לניצולים רבים – שחלקם מעולם לא סיפרו את סיפורם – לעבד את עברם בסביבה תומכת ומחבקת. המופעים המסכמים, בהם משתתפים כל חברי הקבוצה, מוצגים בפני הקהילה המקומית, תלמידים ובני משפחות, ומהווים גשר של הבנה, הכלה וכבוד בין הדורות.
סדנאות צילום עם פוטו ישראל: להשמיע קול דרך עדשת המצלמה
במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם עמותת “פוטו ישראל”, מקיים הג’וינט שש סדנאות צילום ייחודיות לאורך השנה, בהן משתתפים עשרות ניצולי שואה.
הסדנאות מבוססות על גישת PHOTO VOICE – שיטה חברתית חדשנית המאפשרת לאנשים לספר את סיפורם האישי דרך הצילום. במהלך הסדנאות, הניצולים לומדים טכניקות צילום מגוונות, מתנסים בתיעוד עולמם דרך עיניהם ומקבלים במה לשתף את סיפורם, רצונותיהם וזווית הראייה הייחודית שלהם על החיים.
הצילום הופך לכלי להעצמה, ביטוי אישי וחיבור קהילתי – ומעניק לניצולים קול רם וברור, שמחבר אותם לציבור הרחב ומאיר את עולמם מבפנים החוצה.
פורום אנשי מקצוע: למידה משותפת, ואיך מייצרים תמיכה מתמשכת
פורום אנשי המקצוע העובדים עם ניצולי שואה, שנוסד לאחרונה ביוזמת הג’וינט, מאגד כ-200 משתתפים ממגוון רחב של מסגרות – כולל מחלקות לשירותים חברתיים, בתי אבות, רכזי תוכניות ייעודיות וארגונים מובילים כמו “ועידת התביעות” ו-“עמך”. המפגשים מתקיימים אחת לרבעון ומציעים הזדמנות להעשרה מקצועית, שיתוף ידע, ולמידת עמיתים.
בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הפורום התמקד בשני נושאים קריטיים: טיפול פליאטיבי והנחיות רפואיות מקדימות; והתמודדות עם טראומה כפולה בקרב סבים וסבתות שכולים, לרבות ניצולי שואה.
אירועי המלחמה חידדו את הקושי הייחודי שחווים ניצולים: זיכרונות קשים מהעבר התעוררו לנוכח חוויות כמו שהייה ממושכת במקלטים, אובדן קשרים עם בני משפחה, והפינויים מהבתים – שמהדהדים את זיכרונות ימי השואה.
עם זאת, ניכרת גם עמידה מעוררת השראה: רבים מבין הניצולים מפגינים חוסן נפשי אדיר, תולדה של התמודדות רבת שנים עם אתגרי חיים קיצוניים, ומעבירים מסר של תקווה והתמדה גם ברגעים הקשים ביותר.
ממשיכים לצעוד יחד
יום השואה הוא תזכורת כואבת אך גם מחייבת: החובה שלנו להמשיך ולתמוך, להקשיב, לחבק ולהעצים את ניצולי השואה בכל יום מימות השנה. אנחנו מחויבים להמשיך ולפעול למענם – בשגרה ובחירום – מתוך הערכה עמוקה, רצון לשמר את זיכרונם החי, ודאגה מתמדת לרווחתם, לבריאותם ולכבודם.
