שנות הקורונה, אירועי “שומר החומות”, קיטוב פוליטי וחברתי, ועכשיו אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל”. כל אלו מייצרים פגיעה בעוצמות שונות וברבדים שונים בחוסן והבריאות הנפשית של רבים מאוד בחברה הישראלית.
“אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל” יצרו פגיעה נרחבת, עמוקה, מורכבת, ומאוד מגוונת בין אדם לאדם”, אומרת אפרת שטרן, מנכ”לית ג’וינט ישראל ‘מעבר למגבלות’, האגף בג’וינט הפועל לקידום חיים עצמאיים ואוטונומיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה. “מדובר במשבר דרמטי המחייב מענה מיידי”. ואכן, הנתונים בעקבות המלחמה הנוכחית מראים את עוצמת הפגיעה. על פי מחקר של איגוד רופאי הילדים ועמותת גושן לבריאות ורווחת הילד בקהילה, מחודש מרץ 2024, כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה:
– 75.5% מהילדים חווים מצוקה נפשית
– 54% מהילדים חווים חרדה
– 30% מההורים חוו מצוקה נפשית קשה וחרדה – ורק 14% פנו לעזרה
אולם לפי שטרן הטיפולים והמענים הקיימים כיום לרוב אינם נגישים, זמינים או מוכרים מספיק. ההתמודדויות הנפשיות באוכלוסייה בעת הנוכחית מחייבות הרחבה וגיוון בסוג המענים השונים שבנמצא. “המצוקה הרגשית של האוכלוסייה בישראל היא אתגר משמעותי שהמדינה צריכה להתמודד עימו. כל אוכלוסיית המדינה נמצאת כיום בסיכון”, היא מסבירה.
בימי שגרה מפתח ארגון הג’וינט פתרונות לאתגרים החברתיים-כלכליים הבוערים ביותר בחברה הישראלית, בשותפות עם ממשלת ישראל, רשויות מקומיות, המגזר החברתי, העסקי והפילנתרופי. החל מה-7 באוקטובר מערך חירום של הג’וינט סייע ללמעלה מ-100,000 ישראלים מהפגיעים ביותר בחברה, העניק תמיכה וכלים מקצועיים בחירום לכ-30,000 אנשי מקצוע בשדה החברתי מתחומים שונים ועזר ליותר מ-1,000 עסקים קטנים וענפי תעשייה במצוקה.
במסגרת פעילות החירום של הארגון בצפון ובדרום, התחדדה אף יותר ההבנה כי אומנם יש מחסור באנשי מקצוע בתחום הבריאות הנפשית, אולם לא פחות חשוב מכך ישנו מחסור בהיצע ומגוון המענים, זמינותם ומקורות המידע הקיימים על מענים אפשריים. על כן, החליטו בג’וינט-ישראל ‘מעבר למגבלות’ להפוך את תחום החוסן והבריאות הנפשית למהלך דגל של הארגון, ושמו למטרה להגיע ל-80% מהאוכלוסייה הכללית. זאת באמצעות הרחבת היקף ומגוון המענים המוצעים בתחום הבריאות הנפשית, והנגשתם לכלל האוכלוסייה, קידום חוסן ברמת הקהילה, המשפחה והפרט ופיתוח תשתיות תומכות.
על מנת לעמוד ביעד השאפתני במסגרתו רוב הציבור בישראל יוכל לקבל מענים נפשיים מגוונים, ביצעו בארגון עבודת מחקר ופיתחו מפת דרכים לפיה יש לפעול.
להגיע לחלקים רחבים באוכלוסייה ולייצר תו איכות
קידום גישה נוחה ומותאמת לשירותים מקצועיים מגוונים עבור כלל האוכלוסייה, נקבע כפרמטר מרכזי במפת הדרכים של הארגון. אחד הפתרונות הראשונים שפותחו במסגרת זו, הוא פורטל “נפשי” – פלטפורמה דיגיטלית המציעה מגוון פתרונות טיפוליים, קבוצתיים וקהילתיים לצד כלים לעזרה עצמית ועוד. בג’וינט מציינים כי הפתרונות השונים בפורטל “נפשי” נבדקו ותוקפו מקצועית בידי מיטב המומחים בתחום. הפלטפורמה מאפשרת לכל אחד ואחת למצוא את הפתרון המתאים לפי פרמטרים שונים כמו קבוצת אוכלוסייה, גיל, סוג הסיוע הנדרש ועוד. אלה כוללים קווי סיוע, כלים לעזרה עצמית, תכנים חינוכיים ומענים מקוונים לגישה ביתית. הפלטפורמה מאפשרת להגיע להיקפים גדולים של אוכלוסייה, כמו גם לפתח מענים חדשים כמו אבחון עצמי, טיפול עצמי ועוד. כל אלה, מסייעים במתן מענה מהיר ואפקטיבי במקרים רבים.
עוד אומרים בארגון כי אלפי ישראלים נעזרו עד כה בשירותי הפורטל, והשימוש צפוי להתרחב משמעותית. מ’, אמא לילד בן 7, היא אחת מהן: “בערך שישה שבועות לאחר תחילת המלחמה, הבנתי שבני מתקשה מאוד ולא ידעתי איך לסייע לו בכוחות עצמי”, היא מספרת. “יש לו ADHD וחרדה, והמלחמה החמירה את המצב. האזעקות הבהילו אותו והוא סירב לצאת מהבית, למעט לבית הספר. בנוסף, אביו היה במילואים בעזה, וכל מה ששמע על חמאס העצים את החרדות שלו. בעבודה סיפרו לי על פורטל ‘נפשי’, והחלטתי לבדוק אותו. מצאתי משאבים רבים זמינים מסוגים שונים. בין היתר מענים מקוונים רבים שנועדו לעזור להורים לדבר עם ילדיהם על המלחמה – מדריכים דיגיטליים, טכניקות הרגעה, סיפורי ילדים להדפסה וקו חם לייעוץ להורים. המשאבים החינמיים האלו סייעו לי להתמודד עם בני בעצמי – ללא צורך בטיפול פרטי”.
השימוש הנרחב באמצעים טכנולוגיים מחייב לוודא את איכות המוצרים, רוני ספיר, מנהלת החדשנות הדיגיטלית, דאטה ומדידה בג’וינט ישראל, מסבירה: “מחקר בריטי שבדק את איכות המענים הדיגיטליים בבריאות העלה לפני שנה נתונים קצת מדאיגים. החוקרים בחנו 600 אפליקציות שהן הפופולאריות ביותר בתחום בריאות הנפש לפי מגוון רחב של קריטריונים מקובלים של איכות, שימושיות, הגנה על פרטיות, מקצועיות ועוד. המחקר מצא שפחות מ-30% מהן עומדות בסף המינימלי של הקריטריונים הללו. זה יכול לגרום לנזק ולכן יש צורך בסף של איכות”.
בג’וינט כבר החלו לפעול יחד עם הגורמים הרלוונטיים בתחום – בממשלה, בחברה האזרחית ועוד – ליצירת תו איכות לשירותים בנושא, באמצעות פיתוח אמות מידה מוסכמות ומתוקפות מקצועית.
איתור מוקדם למניעת התדרדרות
“ממחקר שערך מכון ברוקדייל ב-2009 וב-2017 עולה דפוס מדאיג ועקבי בקרב מבוגרים – 65% מהאוכלוסייה שחווה מצוקה נפשית לא פונה לטיפול, מחקר משנת 2019 בשם ‘צעירים בטיפול בבריאות הנפשית’ העלה כי נתון זה תקף גם למתבגרים. תופעה זו חמורה שכן העדר טיפול הולם במצוקה נפשית עלול להתדרדר לבעיה תפקודית ואף תחלואה”, אומרת שירית פרל-לוי, מנהלת תחום חוסן ובריאות נפשית בג’וינט-ישראל ‘מעבר למגבלות’, “איתור אוכלוסיות ופרטים הזקוקים למענה טיפולי מוקדם, יאפשר למקד מענים מותאמים ולהשקיע בטיפול מקיף יותר במהירות וביעילות”.
לשם כך, חברו בג’וינט למכון ‘מפרשים’ במכללה האקדמית תל אביב-יפו. שני הגופים פועלים יחדיו לפיתוח הכשרה לנותני שירות ברשויות מקומיות, שבאים במגע עם האוכלוסייה באופן יומיומי, לאיתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע. “מתן כלי אפיון ואיתור מוקדם לאנשי מקצוע בשטח, היא משמעותית לצמצום פגיעה ולמניעת הדרדרות”, מסבירה פרל-לוי.
יוזמה לאומית רב-מגזרית
המציאות הנוכחית דורשת כלים מתקדמים לקבלת החלטות מושכלות בנוגע להשקעה בבריאות הנפשית. בג’וינט יזמו פיתוח דשבורדים דיגיטליים ומדדים למעקב אחר המצב הלאומי, שיאפשרו תקצוב נכון ומדיניות רחבה למניעה וחיזוק הבריאות הנפשית. בארגון סבורים כי פעילות מסונכרנת בין גורמי ממשל, חברה אזרחית, עסקים, אקדמיה ועוד, תאפשר להבין את הצרכים בזמן אמת ולספק מענה מותאם לכל אחד ואחת – דבר הכרחי לתהליכי שיקום בשגרה ובחירום.
למהלך כבר חברו שותפים מהארץ ומהעולם, בהם ממשלת ישראל, פדרציית לוס אנג’לס, משפחות הורביץ וזוסמן ושותפים נוספים. אולם לאור מורכבותו והיקפו, בג’וינט מעוניינים להרחיב את מעגל הנוטלים בו חלק. “האתגר הוא עצום, אבל הוא בנפשנו”, מסכמת שטרן. ובאותה נשימה היא מצביעה על פעילות הג’וינט הממוקדת גם בפתרונות המערכתיים יותר – בהם פיתוח מדדי הערכה, גיבוש מדיניות והרחבת סל המענים הטכנולוגיים, קהילתיים וחינוכיים שאינם קליניים ואינם בתצורה של אחד-על-אחד. “אין לנו את כל התשובות, וככל שנרחיב את מעגל השותפים שלנו בהובלת המהלך – מהממשלה, מהמגזר החברתי, העסקי, הפילנתרופי – נוכל באמת לייצר את השינוי שאזרחי ישראל כה צריכים”.
*המידע בכתבה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת והוא לא נועד להנחות את הציבור או לשמש כעצה רפואית, וכן אין לראות בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר, המתאים לנתוניו וצרכיו של כל אדם.
אנו מזמינים אתכם להיכנס לפורטל “נפשי” ולמצוא את הפתרון המתאים עבורכם לשמירה על בריאות נפשית איתנה.
לכניסה לפורטל לחצו כאן
