מדי שנה מציינים ב-3 בדצמבר את היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. יום זה שם דגש על זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות מלאה בכל תחומי החיים על ידי שוויון בזכויות, בדיוק כמו לאזרחים אחרים.

הבטחה להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בחברה אינה רק עניין של צדק אנושי בסיסי, אלא תנאי חיוני לקידום ולפיתוח כלכלי-חברתי. זוהי השקעה בעתיד של כל אחד ואחת ובחברה כולה. לכן, כמי שפועלת בעולם המוגבלות מזה זמן, אני חשה תחושות מעורבות סביב יום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות.

אוכלוסייה זו, שהיא המיעוט הגדול בעולם, חווה אתגרים רבים שאינם תמיד נראים או מובנים על ידי החברה. מכאן חשיבותו של יום זה, המאפשר מיקוד בהעלאת המודעות וחתירה לפעילות מתקנת. אך עם זאת, הצורך בקיומו של יום שוויון זכויות  מעיד עד כמה עמוקה הבעיה ועד כמה ארוכה הדרך להשתתפותם המלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה.

הדרך עוד ארוכה
הדרך עוד ארוכה

המשבר העולמי עקב מגפת הקורונה קטע בפתאומיות את שגרת חייהם של אנשים עם מוגבלות והוביל לשינוי המציאות, כפי שהייתה קיימת עד היום. המשבר העמיק את אי השוויון הקיים וחשף את עוצמת ההדרה החברתית והכלכלית. בימים אלו האתגר העומד בפניהם הוא לא רק להישמר ולהישאר בריאים, אלא גם לתפקד ולנסות להמשיך להיות חלק מהחברה. בישראל אנחנו רואים את ההשפעות העמוקות של משבר הקורונה על אנשים עם מוגבלות במגוון תחומי חיים.

תחושת בדידות

על פי נתוני ״עובדות ומספרים: אנשים עם מוגבלות בישראל 2018״ של ג׳וינט-ישראל מעבר למגבלות ומכון מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל, בשגרה מדווחים כ-17% מהאנשים עם מוגבלות כי אין להם חברים עימם הם נפגשים או מדברים בטלפון. במהלך משבר הקורונה, ביצענו סקר בקרב משתתפי התכניות שלנו, בו ראינו כי כ-60% העידו שתחושת הבדידות גברה לאור השלכות המשבר וההסתגרות בבית. סקרים שונים נוספים מלמדים על מגמה דומה.

אוריינות דיגיטלית וגישה למידע

עוד על פי ״עובדות ומספרים: אנשים עם מוגבלות בישראל 2018״, 41% של אנשים עם מוגבלות אינם משתמשים במחשב ו-26% אינם משתמשים באינטרנט. החסמים העיקריים מצויים (א) בעלות החומרה והתקשורת; (ב) בהיעדר נגישות; (ג) בהיעדר מיומנויות. במציאות הנוכחית, אוריינות דיגיטלית ובאמצעותה גישה למידע, מהווים כרטיס כניסה להשתתפות חברתית וכלכלית. בהיעדרם, פערים אלו עלולים עוד להחריף.

תלמידים עם מוגבלות

ההכרח לריחוק חברתי ובתקופות מסוימות הצורך בלמידה מרחוק השפיעו משמעותית על היבטים חברתיים ועל פערי תפקוד אשר להם השלכות רחבות מעבר למערכת החינוך (משפחה, בריאות, רווחה). פעילויות הפגה קיימות אמנם ברשתות וכן הצעות לפעילויות אחרות, אולם השונות ברמות התפקוד והצרכים השונים מקשים על היכולת לתת מענה המתאים לתלמידים עם מוגבלות.

תעסוקה

מנתוני סקר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים שערך מכון מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל השנה, ניכרת ירידה גדולה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות. 41% מהם לא הועסקו בפברואר ו-62% מהם לא הועסקו באוקטובר. קיים חשש כי הם גם יהיו האחרונים לחזור לתעסוקה. אם לא יהיה שינוי משמעותי בתחום זה, ההישגים של השנים האחרונות ירדו לטמיון. בנוסף למשבר השפעה גם על אנשים זקנים עם מוגבלות, על בריאותם ועל רווחתם הנפשית.

קיים חשש כי הם גם יהיו האחרונים לחזור לתעסוקה. מתוך פעילות בחוות האקולוגיות.
קיים חשש כי הם גם יהיו האחרונים לחזור לתעסוקה. מתוך פעילות בחוות האקולוגיות.

בג׳וינט-ישראל מעבר למגבלות אנו פועלים להגדלת שוויון ההזדמנויות ולצמצום הפערים הקיימים בתחומים הכלכליים והחברתיים. בשנה וחצי האחרונות אנו בתהליך למידה והתבוננות מחודשת על אתגר החיים העצמאיים לאנשים עם מוגבלות. לאחר סקירה מקיפה של נתונים, הוגדר ציר השפעה המחייב שינוי מערכתי בשלושה מדדים מרכזיים: חוסן כלכלי, שייכות ואוטונומיה.

השינויים האדירים שיוצרת מציאות החיים בצל הקורונה, פותחים גם הזדמנויות שחשוב לנצל. יחד עם השותפים שלנו בממשלה, במגזר החברתי, העסקי ועוד, מיפינו את ההזדמנויות ואת המהלכים העיקריים שבהם יש להשקיע כדי להוביל לאימפקט הגדול ביותר על חייה של אוכלוסייה זו, תוך התכתבות עם המציאות החדשה:

פרסונליזציה של שירותים

פיתוח מענה פרטני וגמיש, הנשען על רצונו וצרכיו של האדם עם המוגבלות, כולל בניית תשתיות בין-משרדיות, התאמת שיטת התקצוב של שירותים, תמיכה בקבלת החלטות והתאמת התכניות האישיות לכל אדם עם מוגבלות כדי לאפשר הגברת האוטונומיה לכל אדם והשתתפותו בחברה.

דיור עצמאי בקהילה

לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו. יש לפעול למען קידום ופיתוח מואץ של נושא הדיור העצמאי בקהילה, כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לממש זכות זו, לבחור את סגנון חייהם ולהישאר מוגנים.

קהילתיות ושייכות

הבדידות היא אחד הנושאים המשפיעים ביותר על יכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב ולחיות בקהילה. יצירת מעגלי שייכות בלתי פורמליים בקהילה תרחיב את השתתפותה החברתית של אוכלוסייה זו, מעבר למסגרות הממוסדות והפורמליות.

טכנולוגיה

הריחוק החברתי שכפתה עלינו הקורונה, האיץ פיתוחים טכנולוגיים לצרכי יום-יום שונים, באופן נגיש וידידותי עד לבית הלקוח. בכך מתאפשרת התנהלות וירטואלית מרחוק, כולל מתן שירות, טיפול, צרכנות, אפשרויות תעסוקה, הדרכה, קשרים חברתיים ועוד. אם נדע להנגיש פלטפורמות אלו ולהפוך אותן זמינות בעבור אנשים עם מוגבלות, הרי שזה יפתח צוהר חדש למיצוי ומימוש עצמי בכל תחומי החיים.

דיור עצמאי הוא הפתרון
דיור עצמאי הוא הפתרון

במהלך תשע השנים האחרונות זכיתי להיות חלק מצוות 'ג׳וינט-ישראל מעבר. בתקופה זו קידמתי תהליכים משמעותיים בנושאים, כגון דיור עצמאי, רצף אשפוז – קהילה, ופיתוח מענים לאנשים עם יותר ממוגבלות אחת. זכיתי להיות עדה להבנה הגדלה לזכותם של אנשים עם מוגבלות להיות חלק מהקהילה. את תפקידי כמנהלת 'ג׳וינט-ישראל מעבר למגבלות' התחלתי עם פרוץ הסגר הראשון.

אפרת שטרן
אפרת שטרן, מנהלת ג'וינט-"ישראל מעבר למגבלות"

לצערי, נוכחתי כי על אף ההתקדמות,  בתקופת הקורונה אנשים עם מוגבלות שוב נעדרו מהשיח הציבורי וכאשר הופיעו היה השיח עליהם יותר מאשר עמם, ומלווה בסטיגמה על ערך חיי אדם. חשוב שנבחן כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנקודת הזמן הזו של חוויה משותפת סביב חוסר הוודאות וקשיי התפקוד שנכפו על כולנו. יש לנו הזדמנות ייחודית למנף את המצב כדי לעצב חברה מכלילה ונגישה יותר.