‘חוזרים למסלול’: בונים קריירה מחדש – גם כשנדמה שאי אפשר

שיקום תעסוקתי של נפגעי המלחמה הוא אתגר לאומי בעל השלכות מרחיקות לכת על החברה והמשק הישראלי. תוכנית ‘חוזרים למסלול’ מציעה מענה מקיף לפצועים פיזית ונפשית, במטרה להחזירם למעגל התעסוקה ולמנוע הידרדרות במצבם האישי והכלכלי – סיפורו של ישראל, שנפצע בעזה, הוא אחד מתוך עשרות אלפים.

ה-7 באוקטובר ומלחמת ‘חרבות ברזל’ בעקבותיה הפכו את חייהם של עשרות אלפי, אם לא מאות, ישראלים. ביניהם גם ישראל בן שטרית, סרן במילואים בחטיבת אלכסנדרוני, איש הייטק שעבד בקרן הון סיכון, חובב ספורט ואתגרים. במהלך הלחימה בחאן יונס, ישראל נפצע קשה מירי ורסיסים, אירוע ששינה את מסלול חייו.

“הם התחילו לירות בRPG, הם ראו שהם פספסו אותי, אז החליטו לירות שוב” הוא משחזר. בזמן חילופי האש, אחד מהחיילים בצוות נהרג. “ניסיתי להציל אותו”, הוא מספר בכאב.

ישראל פונה לבית החולים שיבא, שם עבר שלושה וחצי חודשים של שיקום מורכב. “להיפצע בגיל 40 זה שונה לגמרי מלהיפצע בגיל 22”, הוא מסביר. “אני אחראי למשפחה שלי, לעבודה שלי”. מעבר לפציעות הפיזיות, כמו רבים אחרים, הוא התמודד עם פוסט טראומה, שהשפיעה על יכולתו לחזור לשגרה ולקריירה שלו.

בתחילת תקופת השיקום, אפילו הפעולות היומיומיות הפשוטות הפכו לאתגרים בלתי נתפסים. “בקושי הצלחתי ללכת, הייתי צריך עזרה לכל דבר, אפילו למקלחת”, משתף ישראל. “הכאבים היו בלתי נסבלים, וכל צליל פתאומי מחזיר אותי ישר לחאן יונס”.

חזרה לתעסוקה של נפגעי המלחמה – הרבה יותר מסוגיה חברתית 

במדינת ישראל בשנת 2025, עשרות אלפי אנשים מתמודדים עם מציאות מורכבת כמו זו שמתאר בן שטרית. נכון לדצמבר 2024 ישנם מעל ל-20,000 פצועים פיזית ונפשית. בנוסף, עשרות אלפי אנשים צפויים להתמודד עם מצבים נפשיים מורכבים, כולל PTSD, חרדה ודיכאון העלולים לפגוע ביכולתם להשתלב מחדש בשוק העבודה. ללא מענה מהיר ומקצועי התומך את המסוגלות התעסוקתית, רבים עלולים למצוא עצמם בנסיגה מהמרחב התעסוקתי, תלויים בקצבאות ולחוות הדרדרות נוספת במצבם הנפשי והכלכלי.

אתגר מורכב נוסף הוא של המעסיקים המתקשים להתמודד עם ההתאמות הנדרשות לעובדים שחוו פגיעה. חוסר בכלים, במשאבים, בידע ובגישות מעודכנות, מקשה על מעסיקים לשמר עובדים או לדעת לקלוט עובדים חדשים או קיימים בצורה נכונה לאחר פגיעה. כך נוצר מעגל שמחריף את הבעיה התעסוקתית והחברתית בטווח הקצר ובטווח הארוך והצורך במענה היוצר רצף בין המענה לאדם לבין המעסיק המונע נפילה בין הכיסאות, הופך לכזה הדורש מענה מיידי.

במסגרת פעילותנו בג’וינט-תבת לקידום הפריון והצמיחה במשק, החזרה לתעסוקה של נפגעי המלחמה היא יותר מסוגייה חברתית – היא מהלך אסטרטגי חיוני. אובדן של הון אנושי מיומן ומנוסה פוגע לא רק בפרט ובמשפחתו, אלא משפיע ישירות על התפוקה הכלכלית והחוסן הלאומי. נתוני העבר מראים כי כל אדם שנושר ממעגל העבודה בעקבות טראומה או פציעה, מייצר אפקט שרשרת המשפיע על הפריון הכולל במשק. לכן, השקעה בשיקום תעסוקתי והחזרה הדרגתית לעבודה אינה רק עוד תוכנית, אלא מנוע צמיחה המייצר ערך כפול – הן בשיקום החוסן האישי והקהילתי, והן בשמירה על הפריון והצמיחה הכלכלית במשק הישראלי.

תוכנית ‘חוזרים למסלול’ – הדרך חזרה לרציפות תפקודית ותעסוקה

בנקודת השבר הזו, נכנסה לתמונה תוכנית “חוזרים למסלול” של הג’וינט, משרדי העבודה והבריאות, מינהלת תקומה ועמותת נט”ל. התוכנית מספקת מענה תעסוקתי לנפגעי המלחמה – גם חיילים וגם אזרחים – לשמר רצף תפקודי ולמנוע נשירה מעולם העבודה.

העיתוי היעיל ביותר לפעול למען שיקום תעסוקתי של עובדים שכושר עבודתם נפגע הוא מיד לאחר התרחשות הפגיעה התפקודית – לפני שהעובד חווה התרחקות מן העבודה, פרימת הקשר עם המעסיק, ושחיקת מיומנויותיו וזהותו המקצועית.

לכן התוכנית פועלת בבתי חולים, במרכזי ההכוון של משרדי העבודה והרווחה (מרכזי הזדמנות ומעברים) ובאופן מקוון (בזום). מענה הניתן גם לאנשי כוחות הביטחון וגם לאזרחים. בנינו מודל הכוון אימון תעסוקתי מודע טראומה. כל משתתף מלווה על ידי מאמנת מקצועית המוכשרת בהתמודדות עם טראומה, ומקבלת כלים המותאמים לצרכים הייחודיים.

במקרה של ישראל, הוא פגש בבית החולים את אורנה, מאמנת בתוכנית. “בהתחלה אמרתי לה, ‘אני לא במצב רוח, אני מתמודד עם השיקום אחרי הניתוח, ואת מדברת איתי על חזרה לעולם העבודה’. אבל אורנה לא ויתרה.” פגישה אחר פגישה, היא המשיכה להגיע עם חיוך ונכונות לעזור.

לאורך המפגשים, היא עזרה לו לבנות תהליך אישי – החל מהגדרת מטרות ועד להכנה מחודשת לעולם העבודה. “היא הייתה שם כל הזמן לתמוך”, מספר ישראל. “היא בנתה איתי את אבני הדרך כדי שאוכל לקדם את המשימות יום אחר יום”.

לאט-לאט, ישראל החל לראות תוצאות. יחד עם אורנה, עבדו על תוכנית עבודה, לחשוב קדימה.

פתרונות מקיפים לשיקום תעסוקתי

במסגרת התוכנית, המשתתפים עוברים תהליך הכולל פגישות פרטניות וקבוצתיות, הכוונה מקצועית ללימודים והכשרות וסיוע בהתמודדות עם חסמים אישיים ותעסוקתיים. בנוסף, התוכנית מציעה למעסיקים הדרכה וכלים להתאמת סביבת העבודה לעובדים עם פגיעות פיזיות או נפשיות. הדרכות לאנשי מקצוע במערכת הבריאות על החשיבות בשיקום תעסוקתי מוקדם שלא רק מחזיר את הנפגעים לשוק העבודה אלא גם תורם לשיקום הרפואי והמנטלי שלהם.

התוכנית מניחה דגש על פיתוח מיומנויות חדשות אצל המשתתפים, שמטרתן לאפשר להם להשתלב במגוון תחומים חדשים או לשוב למסגרות קיימות באופן הדרגתי ומודולרי. במבט קדימה, התוכנית מתרחבת גם לצפון ולחבל תקומה ותגיע למאות משתתפים נוספים ברחבי הארץ.

“אני לומד לחיות עם מה שיש – ועם מה שאני מסוגל לעשות”

לאחר חודשים של ליווי, ישראל מוצא את דרכו חזרה. “אני לוקח את זה לאט, אני יודע שהחיים לא יחזרו להיות בדיוק כמו שהיו, אבל אני לומד לחיות עם מה שיש – ועם מה שאני מסוגל לעשות”. הוא מרצה על הפציעה ותהליך השיקום, ומרבה להתראיין ולהיפגש עם קהל רחב במטרה ליצר אחדות, הוא רואה בזה את השליחות שלו. לאחר שימשיך את מסע ההחלמה, יגשים גם את המטרות התעסוקתיות.

למרות האתגרים – הצלילים שמחזירים אותו לשדה הקרב, הכאב הפיזי והפוסט-טראומה – ישראל לא מוותר. בזכות “חוזרים למסלול”, הוא חוזר בהדרגה לעשייה, עם מבט מחודש על עתידו המקצועי.

הסיפור של ישראל הוא עדות ליכולת של התוכנית לתמוך ולקדם במצבים מורכבים ומשני חיים. מהשלב שבו יש קושי לדבר על תעסוקה, למצוא את הכוחות להתחיל מחדש. התוכנית פועלת ברחבי הארץ. אם גם אתם מכירים מישהו שיכול להיעזר בתוכנית, פנו אלינו בלינק הבא: www.backontrack.org.il

זיו כץ, מנהל תוכניות בכיר, ג’וינט תבת.