fbpx

להתגבר על אפקט אזור המיקוד

בישראל 2022 המקום והרקע ממנו אתה מגיע עדיין קובע את עתידך ועתיד ילדייך.

סיכוי של ילד ישראלי לעלות מחמישון הכנסה נמוך בו הוריו נמצאו לחמישון גבוה בבגרותו הוא  10.7% כאשר לוקחים בחשבון את שונות האוכלוסייה בישראל התמונה מורכבת עוד יותר.

צמצום אי שוויון וקידום מוביליות חברתית הוא אחד האתגרים המרכזיים של החברה הישראלית. בראיון משותף לדה-מרקר ד”ר אריאל לוי, מנכ”ל ג’וינט-אשלים ודלית שטאובר, מנכ”לית משרד החינוך מסבירים מה התפקיד של מערכת החינוך בקידום מוביליות חברתית-כלכלית, באילו תחומים צריך להשקיע משאבים ולרכז מאמצים ומהם התנאים ליצירת שוויון הזדמנויות ולהתגבר על אפקט אזור המיקוד.

מתוך הריאיון:

“ישנה טרגיות בחברה שלנו, שכן הפערים מתלכדים סביב אותן אוכלוסיות”, אומר ד”ר אריאל לוי, מנכ”ל ג’וינט-אשלים, שותפות בין הג’וינט וממשלת ישראל לקידום מוביליות חברתית-כלכלית מלידה ועד 30. “הסיכוי לקושי בתחומי האוריינות (חשבון, מדעים וקריאה) גדול פי חמישה בקרב תלמיד דובר ערבית לעומת תלמיד דובר עברית, וכן הסיכוי לתעודת בגרות איכותית גבוה פי חמישה לתלמיד מרקע מבוסס לעומת תלמיד מרקע מוחלש. המונח המקצועי לכך נקרא אפקט אזור המיקוד (The Zip Code Effect) – המקום והרקע ממנו אתה מגיע קובע את עתידך ועתיד ילדייך

לריאיון המלא בדה-מרקר לחצו כאן

בתמונה – פעילות בחצר אשכול גנים אבו קווידר, מעוצה אזורית נווה מדבר

דילוג לתוכן
Send this to a friend