אצלנו בג'וינט-אשלים מקדישים רבות לחשיבה על העידן החדש שמחפש קשרים בין מדיניות, מחקר ופרקטיקות לבין תשומת-לב ומשאבים. אבל הפעם אתייחס לסוגיית הקשר בין מדיניות, מחקר ופרקטיקות מהסתכלות אחרת, זו של הפיתוח.

מדוע פיתוח? כשניהלתי את המינהל הפדגוגי במשרד החינוך הבנתי, שהצורך לפתח וליישם מענים רבים בעת ובעונה אחת, לא פעם בא על חשבון האיכות. למעשה, הפיתוח הוא מקצוע, המהווה צומת המפגיש בין עולמות המחקר, המדיניות והפרקטיקה.

פיתוח מחייב שותפויות, זהו מעין ספורט קבוצתי.

אבל במציאות, דווקא בנקודה הזו קיימים חסמים הגורמים לחוסר יכולת לייצר שותפויות בנחת ובסבלנות, שבהן כל שותף יכול למצוא את מקומו במארג השותפות. זה בדיוק התפקיד שלנו בג'וינט-אשלים: לבנות את הממשקים בין המשרדים השונים, הסוכנויות הממשלתיות וארגוני המגזר השלישי. מבחינתנו, השקעת הזמן בייזום ובניהול שותפויות לא רק מסייעת לתהליכי הפיתוח, אלא היא חלק מהפיתוח עצמו ולכן זו השקעה קריטית.

הערה נוספת, לפני שאכנס לתפיסת עולמנו, נוגעת למושג "מחקר". מדברים היום רבות על מחקר, אבל האם כולנו מבינים את המושג באותו אופן? מה בדיוק כוונתנו כשאנחנו אומרים "מחקר": האם לחקר האמת או אולי למאמץ להשיג נתונים אמינים ולנתחם? ואולי זו סקירת ספרות תאורטית או מחקר הערכה ומדידה?

מעבר לסוגיית השותפויות, ברצוני להתמקם בשלוש נקודות על ציר הפיתוח:

הנקודה הראשונה: אימפקט

אימפקט הוא חלק מפיתוח איכותי וחייב לענות באופן ברור על השאלה: למה? מהו הדבר שאנחנו רוצים לשנות או לקדם ולשם מה? העוסקים בעיצוב מדיניות מתעכבים סביב סוגייה זו, שהתשובה עליה תביא אותנו לנקודת החיבור, שבה אפשר לסמן את השגת התוצאה הרצויה, אבל זה לא יכול לקרות ללא מחקר.

מכאן, שהיכולת לעשות שימוש בהמשגה תאורטית נכונה ובהתחקות אחר המדדים שעשויים לנבא עבורנו את התוצאה המיוחלת, המתבססת על  מחקר, היא שלב משמעותי ביותר. בהיבט של הבירור המושגי וההמשגה, הן ברמת השפה והן ברמת התהליך, מדובר ברכיב קריטי להצלחה בהמשך.

איתור מדדים ותוצאות הוא נושא לא פחות קריטי. מאז שאני בג'וינט-אשלים, ובהיכרותי את המערכות הממשלתיות והעובדים בהן, אני מבין שמשרדי הממשלה ממש שם. כולנו ביחד מחפשים את הדרך להשפיע על האתגרים הגדולים בחברה וחותרים לייצר אימפקט משמעותי ובר-קיימא.

לשם כך, לא מספיק להיעצר ליד מדדי אימפקט, אלא לבחון מה בתהליכי העבודה יכול לנבא הצלחה. למשל, אם אנחנו רוצים לקדם מוביליות חברתית-כלכלית ואחת התוצאות הרצויות לכך היא תעודת בגרות איכותית, הרי שמערכת החינוך חייבת לבחון את המדדים המנבאים לכך כבר בגילאים צעירים. תהליכי פיתוח, שאנו עושים עם הממשלה, מחייבים אותנו לאתר מדדים מנבאים, שהמחקר מצביע עליהם כמנבאי מוביליות חברתית-כלכלית.

על פי מחקר שערכנו, אחד המדדים הוא דפוס חשיבה מתפתח (growth mindset). המחקר זיהה מנופים שיכולים לבשר מוביליות ולחולל אותה. ולכן, בקרב תלמידים, ולא פחות בקרב צעירים בסיכון, יש לבסס דפוס חשיבה מתפתח כדי לנבא מוביליות. זה לא מחייב להמתין 12 שנות לימוד כדי לראות אם הצלחנו. דוגמה דומה ניתן למצוא בכל הקשור לנשירה של תלמידים. נשירה סמויה וגלויה מנבאה באופן שלילי מוביליות חברתית. אין זה אומר שזה משתנה סיבתי, אך יש לקחת בחשבון את היבטי הנשירה, כשניגשים לבסס פיתוח המנסה לקדם מוביליות חברתית-כלכלית בתחום החינוך.

הנקודה השנייה: תאוריית השינוי

זו היכולת שלנו להבין את מקומה של המדיניות, לדעת לזהות מה הצליח ומה נכשל, לדעת לנתח את ההיבטים המחזקים ומכתיבים את אופן ההתערבות שלנו בשדה.

שלב הכרחי בתהליך הפיתוח, המקדים לביסוס תאוריית שינוי, הוא להכיר ולנתח מה נעשה בתחום, הן מבחינת תפיסות המדיניות שהמשרד מוביל והן מבחינת התערבויות ופרקטיקות. בהמשך לכך, חשוב להגדיר בעיה על סמך ידע ונתונים קיימים ולבסס בהתאם לכך תאוריית שינוי. כל אלה הם שלבים מאוד מורכבים, אך קריטיים.

המחקר יכול לעזור לעוסקים במדיניות לבסס תיאוריית שינוי כמצע לפיתוח פרקטיקות משנות מציאות. מדובר במחקר הבוחן את ההתערבויות השונות ואת הנחות היסוד, בהסתמך על העבר, שיש להישען עליהן בבואנו לבסס תאוריית שינוי או מספר חלופות לשינוי.

בנקודה הזו, חשוב גם ליישם את הרעיון של cost-effectiveness, כלומר, לדעת כמה נקיטת הפעולה הנבחרת או כל חלופה אחרת, תעלה לארגון ולחברה (או איזו תועלת חברתית היא מחוללת).

הנקודה השלישית: ההקשר

בג'וינט-אשלים אנחנו מסתכלים על שני היבטים: אוכלוסיות ומענים. יש לדעת להפעיל עדשה ייחודית ולהתאים מענים לקבוצות אוכלוסייה שונות (כפי שאנחנו עושים בחברה הערבית והחרדית). רמות ההתערבות אינן יכולות להיות אחידות, עליהן להיות מותאמות למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה.

היבט נוסף הנוגע להקשר קשור באבחנה בין מאפייני פרט למאפייני המערכת. כדי ליישם ולמסד פרקטיקות מבוססות מחקר ומקדמות מדיניות, חייבים לפעול במקביל, הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת (האקוסיסטם). ללא הבנת ההקשר המערכתי וכיצד אנשי מקצוע, הסדרים ותהליכים ממסדיים פועלים, קשה יהיה לתרום לשינוי המציאות. יש לתת את הדעת לתנאים שבהם נעשות התערבויות ברמת הפרט וברמת המערכת, כלומר לתת דגש לסוגיות של אקוסיסטם, שהוא קריטי להבנת ההקשר ולהתערבות בו.

פעמים רבות המושג "אימפקט" מזוהה עם חשיבה על הפרט. אבל לצד זה, חשוב להבין, שהפיתוח שאנו מובילים מחייב אותנו להתייחס לאקוסיסטם (למנהלי בתי הספר, לחקיקה ולרגולציה, לסדרים ולנהלים) ולראות את הגורמים החוסמים או את אלה שמקדמים. זוהי בדיקה מחייבת כדי להבין מה נכון, מה אפקטיבי ומה ראוי.

לסיכום

פיתוח איכותי יכול להצליח רק אם הוא מבוסס על נתונים ומחקר, על חקר התערבויות מיטביות ופרקטיקות, שהוכיחו עצמן ולא על משהו אינטואיטיבי. פיתוח איכותי מחייב עבודה מערכתית, העוברת מאימפקט, דרך תאוריית השינוי אל ההקשר והיא חייבת להיות אנליטית ומובנית.

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט-אשלים
ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט-אשלים

 

בלוג זה מסכם את דבריו של מנכ"ל ג'וינט-אשלים ד"ר אריאל לוי, בכנס יוזמה למחקר יישומי בחינוך, יום ג', 12.01.2021