“עליתי ארצה בשנת 1991 מברית המועצות לשעבר” מספרת ריטה, “שם עבדתי כמורה לפסנתר. כמובן שכשהגעתי לארץ מאוד רציתי להמשיך במקצוע הזה פה, אבל בכל מקום שאליו הגעתי לא שמו לב אלי בכלל. אני גרה בבירת הנגב – באר שבע, אני מאוד גאה לגור בעיר הזאת ואוהבת אותה, אבל בשלב חיפושי העבודה זה פשוט היה קשה מדי, בטח לאישה לא צעירה. באחד המקומות אמרו לי: מה הבאת קורות חיים של הבת שלך? באותו רגע הבנתי שהסיכוי שלי להשתלב במקצוע שלי קטן מאוד”.
“בלית ברירה התחלתי לעבוד במפעל אלקטרוניקה. 13 שנים עבדתי במפעל בתנאים מאוד מאוד קשים, 12 שעות ביום. בגילי הייתי צריכה להרים גלגלים במשקל 15 קילו. עד שהרגשתי שאני לא יכולה לשאת את זה יותר, הגוף לא עמד בזה, וגם הנפש. נשברתי”.
“רציתי לחפש משהו חדש, אבל יש משהו מאוד מפחיד בלצאת לבד לחיפושים בעולם העבודה. בהתחלה לא ידעתי לאן לפנות, איך להתחיל לחפש אפילו. באחד הימים מצאתי מודעה בעיתון – על התוכנית הפלוס בשישים“.
הפלוס בשישים היא תכנית שבאה לתת מענה לאזרחים ותיקים בני 60+, אשר רוצים להישאר במעגל העבודה או לחזור אליו ולהשתלב במשרות איכותיות, מגוונות ובשכר ראוי. התכנית מפעילה 8 מרכזי תעסוקה ברחבי הארץ, שם ניתנים השירותים.
“הגעתי למרכז מעגל החיים – פגשתי את שגית, מקדמת התעסוקה, כבר מהמפגש הראשון איתה הרגשתי שאני מתחילה את השינוי. התחלנו בזה שהיא עזרה לי בכלל לכתוב קורות חיים, לחפש עבודה שתתאים לי, עשינו הכנה לראיון עבודה, איך להציג את עצמי, לספר מי אני ומה אני יודעת לעשות, היא גרמה לי להאמין בעצמי. כל כך הרבה סבלנות ואכפתיות – אנשים כאלה אני לא פגשתי. הם באמת מאמינים כאן שגם לאנשים מבוגרים יש מה להציע כעובדים”.
“היום אני עובדת במשרד הבריאות, אני עושה עבודה אדמיניסטרטיבית, אני מרגישה בבית. אני מגיעה בכל בוקר ראשונה למחלקה ב 7:30 בבוקר ואני לא רוצה לצאת, אני עשיתי את השינוי שרציתי לעשות והיום אני עושה את מה שאני אוהבת” .
