מאמר חדש לכבוד ועידת ‘שוק ההון האנושי’ 2023, בהובלת ג’וינט-תבת ומשרד העבודה, שנערכה במרכז פרס לשלום וחדשנות.

על פי הלמ”ס, שיעור התעסוקה בישראל בשנת 2022 עמד על כ- 78%. נתון זה ממשיך להצביע על העליה הדרמטית בשיעורי התעסוקה בשני העשורים האחרונים בישראל, שיעור כמעט ושווה לשיעור התעסוקה במדינות הדומות לנו ב OECD  (דנמרק, אוסטריה, פינלנד, הולנד ושוודיה) . עם זאת,  עליה זו אינה באה לידי ביטוי באופן שווה בכל האוכלוסיות. רק %54 מהגברים החרדים מועסקים ורק 41% מהנשים הערביות. 

בצד העלייה בשיעור התעסוקה, הנתונים כפי שפורסמו ע”י הביטוח הלאומי בדוח העוני מראים כי שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים ביחס למדינות ה-OECD ואף ממשיך לגדול, כמעט כל משפחה שניה מתחת לקו העוני הינה משפחה שבה שני ההורים עובדים. מכאן ששילוב בתעסוקה לבדו אינו מבטיח היחלצות מעוני ויש להמשיך ולפעול לשילוב איכותי של אוכלוסיות במעגל התעסוקה כך ששילובם יאפשר המשך צמיחה. 

“שילוב בתעסוקה לבדו אינו מבטיח היחלצות מעוני ויש להמשיך ולפעול לשילוב איכותי של אוכלוסיות במעגל התעסוקה כך ששילובם יאפשר המשך צמיחה” רני דודאי, מנכ”ל ג’וינט-תבת

מחקרים כלכליים מראים כי קיים קשר ישיר בין הפריון לבין השכר. במדינות הדומות לנו ב  OECD נמצא שמייצרים בממוצע 69$ לשעת עבודה, לעומת זאת בישראל מייצרים לשעת עבודה רק 43$. הפריון, כפי שמשתקף בתוצר לשעת עבודה מהווה חסם לתעסוקה איכותית. לצורך כך הגדרנו בג’וינט תבת את סוגיית הפריון המכליל המתייחס לשיפור הפריון לצד שילוב איכותי של אוכלוסיות בעולם התעסוקה. 

במחקר שנעשה לאחרונה ע”י מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן ע”י פרופ’ צביקה אקשטיין, נבחנו הסיבות לפער הפריון ונמצא כי 25% מהפער נובע מאיכות ההון האנושי כפי שהוא משתקף במיומנויות כוח העבודה. הפער נובע מהרכב המיומנויות הנדרשות מעובדים בשוק העבודה להיצע הכישורים הקיים, וכן המחסור הגדל בכוח עבודה מיומן הגורם לקושי בגיוס עובדים המחזיקים בידע בסיסי ואיכותי בחלק מענפי המשק. בנוסף זוהו גורמים מרכזיים נוספים כגון, העדר השקעות בתשתיות פיזיות וטכנולוגיה לצד עודף רגולציה אשר מונעים מהמשק לייצר סביבה עסקית תחרותית. 

מתוך הבנה כי בעיות מורכבות פותרים יחד הקמנו את שותפות ג’וינט-תבת לתעסוקה ופריון מכליל הכוללת כ-13 משרדים וגופים ממשלתיים מעורבים. בתבת כחלק מארגון הג’וינט צברנו במהלך השנים ניסיון ויכולות פיתוח על בסיס התנסויות בשטח בתחומי התעסוקה והפריון, שמאפשרות לממשלה לבחון תוכניות ופעולות, למדוד את יעילותן ולאחר מכן להטמיע אותן באופן מיטבי. לצד הגופים הממשלתיים אנו מחברים שלטון מקומי, מעסיקים, ארגוני עובדים, גופי מחקר וגופי חברה אזרחית במטרה לייצר תפיסה רחבה ומקיפה של התמודדות עם האתגר המורכב של קידום הפריון המכליל. 

השותפות מגדירה מחדש את החשיבה האסטרטגית, לצד קידום פעולות בשטח באמצעות פיתוח מיזמים ויישומם עד להטמעה במסגרת הממשלה, שיתוף בידע הייחודי לכלל המעורבים בשדה תוך הסתכלות והתכווננות ליעדי התעסוקה הממשלתיים ל-2030. 

שותפות תבת לתעסוקה ופריון מכליל היא הזדמנות גדולה להתמודד עם אתגר מורכב המשפיע על חיי היומיום של כל אחד ואחת במדינה והזזת המחוג בו תביא לצמיחה במשק הישראלי ולשיפור איכות החיים של החברה בישראל.