אחת הדוגמאות הבולטות לשיבוש שמתרחש כבר עכשיו בשוק העבודה מגיעה ממקום לא צפוי – מוקדי שירות הלקוחות.
אתרJobify בחן כחצי מיליון משרות חדשות שפורסמו בישראל בשנה האחרונה, ואחת המבוקשות ביותר ביניהן הייתה נציג שירות לקוחות – עם למעלה מ־21 אלף מודעות.
אלא שלפי דו"ח מכון טאוב, דווקא זו אחת המשרות הראשונות שעשויות להיעלם בעידן הבינה המלאכותית.
מה המשמעות של זה? מצד אחד – ביקוש עצום; מצד שני – איום ממשי על עצם קיומה של המשרה.
זהו מקרה מבחן המלמד על שינוי עמוק בשוק העבודה בעידן החדש: עולם של שינויים מהירים, שיבושים בלתי פוסקים, ותחושת ודאות שהולכת ומתפוגגת.
האבטלה בישראל – הבעיה הנשכחת
תבת הוקמה לפני כמעט עשרים שנה כדי לטפל בבעיות שוק התעסוקה שעלו בעקבות המשבר הכלכלי של 2001-2004, במשך עשרים שנה טיפלה תבת בשורה של בעיות בשוק התעסוקה, אבל יש תופעה אחת שכמעט ולא נגענו בה – אבטלה. בעשרים השנים האחרונות אבטלה לא הייתה בעיה משמעותית בישראל לפרקי זמן ארוכים, לראייה אחוז האבטלה עומד היום על פחות מ-3% (בין היתר בגלל כמות גדולה של משרתי מילואים).
המשרות המבוקשות ביותר בישראל – בעלות הסיכון הגבוה ביותר להעלם
אבל הכניסה המאסיבית של בינה מלאכותית לשוק התעסוקה עלולה לשבש את זה. התחזיות על עתיד שוק העבודה מראות שאנחנו צפויים לראות מקצועות שלמים שייעלמו משוק העבודה בשנים הקרובות. מניתוח שביצע צוות Jobify , מערכת הבינה המלאכותית שלנו שמחברת בין מחפשי עבודה והצעות עבודה, מה היו המקצועות שמקומות העבודה מחפשים הכי הרבה בישראל עולה שבניכוי מקצועות הטק, התוצאות המובילות היו בעולמות שירות הלקוחות, מכירות והנהלת חשבונות, המשמעות היא עשרות אלפי עובדים בישראל, אולי אפילו מאות אלפים, שעלולים לאבד את עבודתם בהתראה קצרה מאוד.
אנחנו חייבים להיערך למציאות המשובשת הזו בשוק העבודה. אין לנו כדור בדולח, כך שלא נוכל לדעת בדיוק איזה מקצוע עלול להעלם ומתי, אבל אנחנו כן יודעים שאנחנו עומדים בפני מציאות משברית ואנחנו חייבים לפתח מנגנונים, שיטות עבודה ותוכניות שידעו להתמודד עם שורת המשברים שיצוצו בעקבות כניסת הבינה המלאכותית. זאת, כמובן, לצד ההזדמנויות הרבות שהבינה המלאכותית תכניס לחיינו.
מציאות משתנה – ואתגר החוסן
ה-AI הוא גורם משבש משמעותי, אבל הוא לא היחיד.
הכלכלה הישראלית והעולמית נמצאות בתקופה של טרנספורמציה מתמדת – מציאות שמחייבת אותנו לחשוב אחרת על תעסוקה, הכשרות, ועל מערכות התמיכה החברתיות שלנו.
השנים הבאות הבאה ידרשו מאתינו מערכת גמישה וסתגלנית, שמסוגלת להתמודד עם זעזועים בלתי צפויים, לשלב אוכלוסיות חדשות, ולהתארגן במהירות סביב צרכים משתנים.
מי שעלולים להיפגע ראשונים הם דווקא האוכלוסיות השבריריות ביותר – חרדים, ערבים, ותושבים שאינם משולבים כיום במשרות איכותיות.
על כן, האחריות שלנו היא לא רק להגיב לשינויים, אלא להכין את הקרקע אליהם מראש.
איך בונים חוסן תעסוקתי?
החזון שלנו הוא שוק עבודה שמסוגל לנוע, להשתנות ולצמוח גם בזמן משבר.
כדי שזה יקרה, נדרש שילוב של חשיבה מערכתית עם כלים מעשיים:
- פיתוח מודולים גמישים להכשרה תעסוקתית – כאלה שניתן לעדכן ולהתאים במהירות למציאות משתנה.
- העברת מידע מהירה ושיתופי פעולה באקו-סיסטם – כדי שגופי ההכשרה, הרשויות והעסקים יפעלו יחד.
- הקמת מרכז ידע לאומי – שיאפשר ללמוד ממדינות אחרות, לנתח מגמות בזמן אמת, ולפתח מענים מותאמים.
המטרה פשוטה אך קריטית: לוודא שגם אם מחר ייפלטו לשוק מאות אלפי עובדים, נוכל להציע להם הכשרה מהירה, מסלולי הסבה ומשרות חדשות – לפני שהמשבר הופך למשבר חברתי.
בכל אחד מהמהלכים האלה יש חוט מקשר אחד: אנחנו לא מחכים לראות מה יהיה – אנחנו פועלים כדי לעצב את מה שיהיה.
אנחנו נעשה הכול כדי שישראל תהיה ערוכה לכל שינוי טכנולוגי או תעסוקתי, מתוך חוסן, שוויון הזדמנויות ואמונה בכוחו של האדם להסתגל ולצמוח.
מדיניות שנולדת מהשטח: פורום, פרקטיקה ומעשה
זו הסיבה שהקמנו, יחד עם מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, את פורום "התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית". יחד עם השותפים שלנו ממשרדי הממשלה, השלטון המקומי, התעשייה והחברה האזרחית, אנחנו שואפים לבנות תשתיות, כלים וחשיבה ארוכת טווח שיאפשרו לישראל להתמודד עם המציאות המשובשת של שוק העבודה.
עיצוב המדיניות עובר דרך התנסויות בשטח, עם פידבקים שוטפים ממנהלים, בעלי עסקים והעובדים עצמם. זהו מרכיב חיוני להבנת הצרכים האמיתיים ולעיצוב מענים מדויקים לעידן ה־AI.
בחודשים האחרונים פעלנו בתוך הסביבה העסקית התחרותית של עסקים קטנים ובינוניים, בעיקר בענפי השירותים והתיירות בצפון. יזמנו האקתון בשיתוף אשכול גליל מזרחי, שבו חשפנו 25 בעלי עסקים לכלי בינה מלאכותית פשוטים ונגישים שניתן ליישם כבר מהיום הראשון. בעלי העסקים התנסו בכלים כגון שליחת הצעות מחיר אוטומטית ללקוחות, קביעת פגישות חכמה, וסוכן אישי דיגיטלי המסייע בניהול משימות חזרתיות.
במקביל, פתחנו הכשרה ל־5 מפעלים בצפון, בשיתוף מט"י חיפה, להתנסות בהטמעת בינה מלאכותית בתעשייה. ההכשרה מבוססת על למידה מתוך עשייה, ומעצימה את צוותי המפעלים לשלב AI בפתרון אתגרי הייצור והשירות. בקרוב נבחן את השפעת ההתערבות על הפריון, כחלק מבניית מודל רחב שיכול להתפשט אזורית וארצית.
העבודה שלנו במסגרת פורום התעסוקה, לצד ההתנסויות המעשיות בשטח, מאפשרת לנו לחבר בין הבנה מערכתית לבין מציאות יומיומית. באמצעות השילוב הזה – פורום שמרכז חשיבה לאומית והתנסות שמלמדת מה באמת קורה לעובדים ולעסקים – אנחנו מאמינים שנוכל לשמור את האצבע על הדופק, לזהות בזמן אמת צרכים חדשים, ולהתאים מענים גמישים ומדויקים לפני שהשיבושים הופכים למשבר.
איום או הזדמנות? בכל מקרה צריך להיות ערוכים
ב־תבת אנחנו רואים בבינה המלאכותית לא רק גורם מאיים, אלא הזדמנות לעיצוב מחדש של שוק העבודה בישראל: שוק גמיש, נגיש, ולומד – כזה שיכול לספוג שינויים ולצמוח מהם.
באמצעות בניית תשתיות החוסן כבר עכשיו – נוכל להבטיח שכל שינוי, גם אם יגיע בהפתעה, יהפוך להזדמנות אמיתית לצמיחה.
אנחנו לא יודעים לאן הדברים ילכו – האם הבינה המלאכותית תייתר מקצועות שלמים, או שמא תפתח עבורנו עולמות תעסוקה חדשים שעדיין איננו מדמיינים?
אבל דבר אחד בטוח: אנחנו חיים בעידן משברי, ועלינו להיות ערוכים לכל תרחיש.
