בעתות חירום מתגלה הצורך המיידי בתיאום יעיל בין כלל הגורמים במשק – ממשלה, חברה אזרחית, פילנתרופיה, מגזר עסקי ושלטון מקומי. משרד ראש הממשלה מכיר בחשיבות התיאום הבין מגזרי ולכן מפעיל שולחן כזה בווארציות שונות החל מ-2008  בעקבות תובנות שהופקו לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז התקבלה ההחלטה למיסוד מנגנון מסוג זה. עם פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’ התכנסו כלל הגורמים בהובלת משרד ראש הממשלה ובשותפות ג’וינט-אלכא סביב השולחן. מתוך ההבנה בחשיבות העבודה המשותפת, הופקו תובנות שמטרתן לעדכן וליישם את מודל ‘השולחן העגול’ כדי לתת מענה הן לחירום הקיצוני והן לשגרה החדשה.

בשעותיה הראשונות והקשות של מלחמת “חרבות ברזל”, התאפיינה זירת הפעולה בכאוס: היקף הפגיעות היה חסר תקדים, הצרכים הדחופים והמגוונים של אוכלוסיות רבות עלו בעוצמה, גופים ממשלתיים, אזרחיים ועסקיים – פעלו בשטח, לעיתים ללא תיאום מספק. במצב כזה, הצורך בתכלול וסנכרון מאמציהם של כלל השחקנים הפך לקריטי.

שולחן עגול רב-מגזרי הוא כלי חיוני להתמודדות עם אתגרים אלו ועם מצבי משבר מורכבים אחרים, הדורשים תגובה מהירה ומתואמת של גורמים רבים ושונים. המסגרת הייחודית מאפשרת גיבוש פתרונות הוליסטיים ומותאמים, באמצעות רתימת הידע והמשאבים של הממשלה, חברה אזרחית ומגזר עסקי.

מלחמת “חרבות ברזל” הדגישה את הצורך בשיתופי פעולה רב-מגזריים יעילים ומהירים. ג’וינט-אלכא, בשותפות רבת שנים עם משרד ראש הממשלה, פעל כמעטפת מקצועית לעבודת השולחן שהובל על ידי בכירים במשרדים ונציגי חברה אזרחית, תחת ניהול אגף ממשל וחברה בתכלול עבודת השולחנות העגולים בחירום במהלך המלחמה.

עבודה משותפת סביב שולחן הגג. צילום: יוסף כהן.
עבודה משותפת סביב שולחן הגג. צילום: יוסף כהן.

התאמת המודל מאתגרי החירום לשגרה

האתגר המרכזי היה להפוך את התובנות שנאספו בחירום למודל עבודה מובנה, שיהיה רלוונטי גם לשגרה הנוכחית ויוכל לסייע בהתמודדות עם אתגרים עתידיים.

כדי להבטיח פעילות גמישה, אפקטיבית ומותאמת לצרכים העכשוויים, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, בשיתוף ג’וינט-אלכא, קיים מחקר הערכה וביצע תהליכי חילוץ תובנות עם השותפים השונים לאורך העבודה, ומהם עלו תובנות רבות. אלו הם המרכיבים העיקריים בפתרון:

  • שולחן הגג הקיים יפעל באופן קבוע: עבודת השולחן הגג הותנעה מחדש, והמודל החדש מבסס פלטפורמה קבועה לשיח רציף ורב מגזרי. שולחן זה יכלול נציגי ממשל בכירים ממשרדי ממשלה ונציגי ארגוני גג רלוונטיים מהזירה הרב מגזרית (עמותות, פילנתרופיה, התנדבות, מגזר עסקי ושלטון מקומי). נציגים נוספים יבחרו על ידי ארגוני הגג מקרב עמותות ועסקים.
  • מערך גמיש של שולחנות משנה: פותח מבנה מודולרי, המאפשר הקמה מהירה של צוותי עבודה ממוקדים בהתאם לצרכים העולים מהשטח. לפי המודל החדש, יוכל השולחן לקדם את מטרותיו והחלטותיו באמצעות דרכי פעולה מגוונות, כגון הקמת שולחנות משנה או צוותי משימה. קיום מפגשי זרקור על נושאים ספציפיים. בנוסף שני צירי עבודה משמעותיים – מפגשים של מנכ”לים ובכירים, לצד ניהול מידע וידע של תוצרים.
  • תשתית מידע משותפת: פותחו מנגנונים לאיסוף וניתוח מידע רציף מכלל המגזרים, המאפשרים זיהוי מוקדם של אתגרים ומגמות.
  • תהליכי עבודה מותאמי מציאות משתנה: פותחו פרוטוקולים וכלים מובנים למעבר חלק בין מצבי שגרה וחירום, המבטיחים רציפות תפקודית בכל מצב.
צילום: יוסף כהן.
צילום: יוסף כהן.

אמון, גמישות ושותפות – תנאי יסוד להצלחת המודל

שולחנות עגולים בחירום הם חלק בלתי נפרד מהמודל של שולחן הגג הרב מגזרי. המודל הוא כלי קריטי בהתמודדות עם אתגרי משבר מורכבים, בתנאי שיש שיתוף פעולה בין כלל השחקנים הרלוונטיים. הצלחת פעילותו תלויה במחויבות המשתתפים, נכונותם לשתף פעולה ולפעול לקידום מטרות משותפות.

המודל זה אינו חף מליקויים, כפי שהודגם במלחמת “חרבות ברזל”. לכן, נדרשת גמישות מתמדת במבנה ובאופן הפעלתו, כדי להסתגל לאתגרים בלתי צפויים ולצרכים משתנים.

העבודה במנגנון קבוע ושיטתי, תסייע למגזרים לחזק את האמון, לחשוב ביחד, לייצר תוצאות ולקדם היבטים משמעותיים על הציר החברתי כלכלי. עשייה ושימוש בכלים בפלטפורמה תאפשר למצות את הפוטנציאל הטמון במודל ולהבטיח את תרומתו המיטבית.

בעולם שבו המשברים נעשים מורכבים יותר, והפתרונות אינם יכולים להגיע ממגזר אחד בלבד – השולחן הרב-מגזרי הוא לא רק כלי תיאום, אלא תשתית אסטרטגית לעבודה רב מגזרית קבועה ורציפה בעלת יכולת להתמודד עם אתגרי העתיד.

להרחבה על נושא השולחן הרב מגזרי מוזמנים לקרוא על מודל ההפעלה לשגרה ולחירום וגם על התובנות והמסקנות שעלו במחקר על פעילות המודל.