“חנוך לנער על פי דרכו”, ספר משלי פרק כב, פסוק ו’.
כבר בימי קדם הכירו בחשיבות ההתאמה של תכנים או מוצרים לכל אחד או אחת מאיתנו לאור ההבדלים ביננו. תהליך זה הוא הפרסונליזציה: התאמה אישית של תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים ולרצונות של האדם במטרה להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל מהם. הפרסונליזציה הינה מגמה גלובלית המביאה לידי ביטוי את המעבר מתפיסה כוללנית, בה האדם מתאים את עצמו למסגרות פעילות, וצריכה גנריות אל תפיסה אינדיבידואלית, בה הייצור והשיווק נעשים בהתאמה אישית, בדגש על מיצוי עצמי של הפרט לפי הבנתו וצרכיו.
ההתאמה האישית מיושמת כיום בתחומים רבים. אתרי האינטרנט מציעים לכל משתמש מידע מותאם על סמך נתוני הגלישה האישיים, ענקיות הסטרימינג מציעות תוכניות מותאמות על פי ניתוח היסטורית הצפייה, רשתות השיווק מציעות מבצעים על מוצרים על סמך רכישות שביצענו בעבר והרשתות החברתיות מציעות תכנים או חיבור לאנשים עם פרופיל ו /או תחומי עניין דומים לשלנו. תהליכים אלו ראוי שיחלחלו לתחומי חיים נוספים, שכן, גם לפרסונליזציה בשדות החברתיים יש תמורות הן עבור האדם והן עבור המערכת.
ומה קורה בעולם החברתי?
השבוע מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. יום זה שם דגש על העלאת מודעות לזכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות מלאה בכל תחומי החיים על ידי שוויון בזכויות כמו לאזרחים אחרים. במבוא לאמנת האו״ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שנחתמה בשנת 2006 ואושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 2012, נכתב במפורש בסעיף י״ד ההכרה בזכויות הפרט: ” …..בהכירן בחשיבות האוטונומיה הפרטית ועצמאות הפרט עבור אנשים עם מוגבלויות, לרבות החירות לקבל החלטות בעצמם,” ובסמוך לכך הגדרת אחריות המדינה לאפשר השתתפותו של האדם בכל תחומי החיים נכתבה במפורש בסעיף ט״ו: “בתתן דעתן לכך שיש לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להיות מעורבים באופן פעיל בתהליכי קבלת החלטות בדבר מדיניות ומיזמים, לרבות כאלה הנוגעים להם במישרין”. למעשה, מחייבת האמנה להעניק לאדם עם מוגבלות שירות מוכוון אדם. השם במרכז את תפקודו, צרכיו ורצונותיו ולא את מוגבלותו, ומדגישה את חשיבות השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ובהגברת עצמאותם. אלו הם הערכים אשר בבסיס השותפות של ג’וינט-ישראל מעבר למגבלות.
עוד בשנים 2014-2015, התקיימה בג’וינט-ישראל מעבר למגבלות שנת למידה בנושא שירות מוכוון אדם, במטרה להעמיק במרכיבי הגישה המוכוונת אדם ולבחון את סיכויי ההיתכנות בישראל. לכך נוספו סדנאות בין-לאומיות בנושא, משלחות למידה לחו”ל בהשתתפות קובעי מדיניות, אנשי מקצוע בתחום ואנשים עם מוגבלות, ותוכניות חלוץ ניסיוניות בשטח.
אחד מהתוצרים של תהליכים אלו היה פיתוח של תוכניות חלוץ בגישה מוכוונת אדם, דוגמת תוכנית “בתים חכמים” – התאמה אישית של פתרונות טכנולוגים לשיפור איכות החיים וקידום עצמאות של אנשים עם מוגבלות. על פי הספרות המקצועית, פתרונות טכנולוגים המותאמים לצרכיו של אדם עם מוגבלות ולסביבתו, מגבירים את עצמאותו ואת יכולת ההשתתפות שלו בחברה. כמו כן, הם מצמצמים את הצורך בשירותי תמיכה ומפחיתים את עלויות הטיפול (WHO,2011). במסגרת התוכנית פותחה גישת שירות חדשה המשלבת פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית עם מענה אנושי של מתאמ/ת טכנולוגיה, לסיוע בבחירה, ברכישה ובהטמעת השימוש. הטכנולוגיות יכולות להיות מנעול חכם, הפעלה של מכשירי חשמל שונים מתוך אפליקציה בטלפון ועוד. על פי המחקר המלווה את התוכנית, 93% ממשתתפי התוכנית בשלוש השנים האחרונות מדווחים על התאמה גבוהה של הטכנולוגיה לצרכיהם ושימוש בה לאורך זמן , 89% מדווחים על שיפור במטרות שהגדיר המשתתף , 86% מדווחים על הגברה של תחושת העצמאות והבטחון ו-73% על יכולת לבצע בעצמם דברים שלא ביצעו קודם לכן . כמו כן, 72% מהמטפלים דיווחו על ירידה בתלות בהם (מתוך טיוטה ראשונה של מחקר הערכה לתוכנית, מכון ברוקדייל 2022). כמו כן, הותקנו פתרונות טכנולוגיים שאיפשרו לוותר על מדריך לילה במסגרת דיור – עובדה המעניקה עצמאות לדיירים וחוסכת משאבים משמעותיים ביותר למערכת.
מהלך הפרסונליזציה
״בתים חכמים״ הנה תכנית אחת מתוך מהלך הפרסונליזציה – מהלך רחב היקף שאנו בג׳וינט-ישראל מעבר למגבלות מובילים יחד עם השותפים שלנו בממשלה – משרד הרווחה והבטחון החברתי, משרד הבריאות ומשרד החינוך, ובשדה – בית איזי שפירא וחברת אטוויזור, וכן בשותפות אסטרטגית עם הקרן המשפחתית על שם תד אריסון.
אנו מגדירים מהלך כאוסף משלים ומסונכרן של פעולות מוכוונות אימפקט מוגדר, הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת, המייצר ערך חברתי-כלכלי. מהלך יכול להיות מורכב בין היתר, מפיתוח של תוכניות ושירותים, פתרונות דיגיטליים וטכנולוגיים ליצירת אימפקט, הקניית ידע ומיומנויות לשינוי תפיסות ועמדות וכן פעולות לקידום ועיצוב מדיניות.
מהלך הפרסונליזציה מקדם את האוטונומיה והבחירה של כל אדם עם מוגבלות. הנחת העבודה היא ששירותים מותאמים יותר אישית הם אפקטיביים יותר הן לאדם והן למערכת. ברמת האדם, שירות בהתאמה אישית ייתן מענה מדויק לצרכיו ולרצונותיו כך שיצרוך רק את השירותים הרלוונטיים עבורו. ברמת המערכת יימנע שימוש לא מועיל במשאבים על הפעלה וניהול של שירותים שהלקוח אינו מעוניין בהם. לכן, עוסק המהלך מחד בצד הלקוח – יצירת גמישות באופן הצריכה ובמגוון המענים במימון ממשלתי, כולל מענים המיועדים לכלל האוכלוסייה; הקניית מיומנויות של ניהול עצמי וקבלת החלטות ובחירה; והנגשת הידע וכלים לניהול עצמי של צריכת המענים. מאידך, עוסק המהלך גם ברמת המערכת – יישום עקרון הפרסונליזציה דורש שינויים מהותיים בסביבה הארגונית, הרגולטורית והמקצועית, כדוגמת יצירת מנגנוני רכש שיאפשרו מגוון של שירותים, גמישות באספקת ובמעבר בין שירותים וצריכה על פי רצון אישי כמו גם נגישות לזכויות ולמידע. בנוסף, יש צורך בשינוי עמדות בקרב אנשי מקצוע כלפי אנשים עם מוגבלות ויכולתם לקבל החלטות, זכותם לטעות וכיוצא בזה, וכן פיתוח כלים והכשרת פרופסיות חדשות להנגשת הידע ולתמיכה באדם לבחור באופן עצמאי ואוטונומי את המענים המתאימים לו ביותר.
במדינות מערביות שונות כדוגמת אוסטרליה, קנדה, אנגליה, ספרד ועוד, קידמו בשנים האחרונות חקיקה ופרקטיקות בגישת ההתאמה האישית, בדגש על מתן שירותים שימקסמו עצמאות והשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות, לצד קריטריונים הנוגעים לאיכות השירותים ויעילותם הכלכלית (יאבו,מ., נגר אידלמן, ר.,הרשקוביץ – אמיר, ע., ברלב, ל. 2021. חקיקה להסדרת שירותים לאנשים עם מוגבלות: סקירה בין לאומית. דמ-21-882 מכון מאיירס – ג’וינט – ברוקדייל). חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה משנת 2000 וחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנחקק השנה מסמנים את ההתקדמות בישראל בפיתוח ובהתאמת השירותים ובשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות. בבסיס חוקים אלו גישה מוכוונת אדם ועקרונות של בחירה ואוטונומיה. זוהי תקופה של הזדמנות. ועדיין – ניכרים פערים בשפה, בהגדרות, בפרשנות ובפרקטיקה הנגזרת מעקרונות אלו.
מהלך הפרסונליזציה מקדם שיח אמיץ כדי לצקת תוכן לעקרונות אלו, לתת להם את המשמעות הערכית והחברתית. הפרשנות של היום תיקבע את המציאות של מחר. יש לוודא כי מציאות זו תעניק למיליון וחצי אנשים עם מוגבלות בישראל שוויון הזדמנויות להשתתפות בחברה ולמימוש זכותם הטבעית לעצמאות ובחירה. הבטחה להשתתפותם של כל איש ואישה עם מוגבלות בחברה אינה רק עניין של צדק אנושי בסיסי, אלא תנאי חיוני לקידום ולפיתוח כלכלי-חברתי. חשוב שנבחן כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנקודת הזמן הזו. יש לנו הזדמנות ייחודית למנף את המצב כדי לבנות חברה מכלילה ושוויונית יותר.
הפרשנות של היום תיקבע את המציאות של מחר. יש לוודא כי מציאות זו תעניק למיליון וחצי אנשים עם מוגבלות בישראל שוויון הזדמנויות להשתתפות בחברה ולמימוש זכותם הטבעית לעצמאות ובחירה. הבטחה להשתתפותם של כל איש ואישה עם מוגבלות בחברה אינה רק עניין של צדק אנושי בסיסי, אלא תנאי חיוני לקידום ולפיתוח כלכלי-חברתי. חשוב שנבחן כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנקודת הזמן הזו. יש לנו הזדמנות ייחודית למנף את המצב כדי לבנות חברה מכלילה ושוויונית יותר.
ראשית אפתח בהבעת הערכה לגוינט ישראל והגוינט העולמי על קידום המודעות החברתית, המימסדית לנושא אנשים עם מוגבלויות.
אין לי ספק כי הצוות שבראשו עומדת בתנו אפרת עושה תיקון עולם אמיתי -ומקיף,מוסדות, אירגונים,מהמגזרים השונים-משפחות ופרטים בין אם הם חשופים לאתגרים בחיי היום יום או אם נחשפו במסגרות חברתיות רחבות.
יזום, מיסוד, הטמעה,של תוכניות, מיזמים, פרויקטים לאוכלוסיות יעד מגוונות מאותגרות פיזית ונפשית מהווים אתגר חברתי, ציבורי מהמעלה הראשונה.
מצדיעים לצוות והעומדת בראשו על המחויבות והמסירות,המאפיינות את דרך העבודה .על פיתוח המידע הידע והמיומנויות הפצתם הטמעתם ,על השינוי החברתי ערכי המתרחש בזכותם. אסתי ואלי שטרן