תרגום מאנגלית, פורסם ב26 בנובמבר 2022, עיתון ה”ג’רוזלם פוסט”
ביום ראשון האחרון צוין יום הילד הבינלאומי, יום השנה בו העצרת הכללית של האו”ם אימצה את ההצהרה ואת האמנה לזכויות הילד. מעבר להגנה וסיפוק צרכים בסיסיים, זכויות אלו תקפות גם ביחס לחינוך, בריאות ועוד. הנושא השנה, “הכלה, לכל ילד”, מעודד אותנו לקדם את זכויות הילדים ולהעניק כלים שיבטיחו את עתידם.
אני מאמין שאג’נדת “הכלה לכל ילד”, הולכת יד ביד עם קידום מוביליות חברתית-כלכלית. זהו אחד האתגרים המרכזיים על סדר היום של ג’וינט ישראל. מוביליות חברתית-כלכלית היא היכולת לטפס בסולם החברתי-כלכלי בעולם משתנה, ללא תלות באותם מאפיינים העלולים לפגוע בסיכויי המוביליות מעלה. בקיצור, מדובר בשיפור הסיכויים לשגשוג. ישראל איננה יוצאת דופן, מדינות בכל העולם מתמודדות עם האתגר הזה.
כתוצאה מתופעת “הרצפה הדביקה” ו”התקרה הדביקה”, ילדים נשארים במדרגות הכנסה דומות להוריהם, ופערים כלכליים מונצחים מדור לדור. כתוצאה מכך, גם בישראל, לא לכל הילדים יש את אותם הסיכויים להתקדם בסולם החברתי. רק 7.4% מהילדים שנולדים בערים חלשות צפויים להגיע לעשירון העליון, בהשוואה ל-21.7% מהערים החזקות (קריל ובץ – “הקשר בין מקום המגורים והמוביליות הבין דורית בשכר”, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ינואר 2022). לסיכום, “אפקט המיקוד” הוא שקובע את סיכוייו של הילד להתקדמות חברתית.
המודל של הג’וינט למוביליות חברתית-כלכלית
הגישה של הג’וינט למוביליות חברתית-כלכלית מרחיבה את התפיסה הקלאסית מעבר לחינוך וכלכלה. על פניה, זיהינו חמישה תחומי חיים בהם משתקפת מוביליות חברתית-כלכלית. בהתבסס על המחקר שלנו, וכן על מחקרים מרחבי העולם, כללנו שלושה סולמות נוספים: דיגיטליות, תחושת שייכות, ובריאות כמנבאי מוביליות חברתית-כלכלית, בנוסף לחינוך וחוסן כלכלי.
לדוגמה, התוכנית “תזונה מבראשית” משדרגת את השירותים התזונתיים במרפאות טיפת חלב. תוכנית “נעים ביחד” משלבת נוער מרקעים חברתיים-כלכליים נמוכים בפעילויות של תנועות הנוער, במטרה להגביר את תחושת השייכות ולפתח מיומנויות כגון עבודת צוות וכישורי מנהיגות.
מטרת תוכניות אלה היא להביא לתוצאות מקדמות מוביליות עבור ילדים, נוער וצעירים מגילאים שונים. כל זאת – בהתבסס על מחקר, ושיתופי פעולה עם יחידות ממשלתיות ועם ארגונים חברתיים אחרים.
ההתמקדות במוביליות חברתית-כלכלית בונה חברה חזקה יותר, הן מבחינת הלכידות החברתית והן מההיבט הכלכלי. פרופ’ קרנית פלוג, סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, הגדירה זאת כך: “מוביליות חברתית וכלכלית היא מרכיב חשוב ברווחה הגופנית, הנפשית והחברתית וביכולתו של כל אדם למקסם את יכולותיו, תחילה לטובתו האישית וכדי לתרום לשגשוג החברה כולה”.
מוביליות חברתית-כלכלית בישראל היא אתגר רב ממדי הדורש גישה הוליסטית ובין-מקצועית. הכנס הראשון למוביליות חברתית-כלכלית בישראל, שהתקיימה ב-10 בנובמבר, על ידי ג’וינט ישראל, בשיתוף משרד ראש הממשלה, הדגישה את ההיבטים הרבים הכרוכים באתגר ואת הצורך בשיתוף פעולה על מנת ליצור שינוי בר קיימא.
בכנס התאספו קובעי מדיניות, מומחי שטח ואקדמאים מישראל ומהעולם, כדי ללמוד את כל חמשת תחומי החיים שהוזכרו לעיל, בהם המוביליות החברתית באה לידי ביטוי. השותפים שלנו חולקים איתנו את תפיסת העולם, ומקדמים את העמדה שהכנסה כספית לבדה אינה מספיקה כדי להשיג מוביליות חברתית וכלכלית מלאה.
מטרה זו באה לידי ביטוי בלוח המחוונים למוביליות של הג’וינט, הכולל 15 מדדים של מוביליות חברתית, למשל תואר אקדמי, מתח ודיכאון ותחושת ביטחון אישי. כדי לתמוך בקבלת החלטות מבוססת-נתונים פיתחנו גם פלטפורמת נתונים דיגיטליים הפתוחה לציבור – SEMI, דאטה בשירות המוביליות, המערכת הראשונה בישראל לתחקור נתוני מוביליות חברתית כלכלית, https://www.socialmobility.co.il/. פלטפורמה זו מאגדת נתונים זמינים ממקורות ממשלתיים רבים ומציגה תמונת מאקרו ונקודת מבט בין-תחומית אודות המוביליות החברתית בישראל.
מוביליות חברתית-כלכלית היא דוחק השעה של ילדים, נוער וצעירים בישראל, וככזאת יש לה השלכות משמעותיות על חוסנה של ישראל. איננו יכולים להמתין שיחלוף דור כדי לראות האם ההתערבות שלנו הצליחה לקדם את מעמדם של הילדים של היום בחברה. לפיכך, בנוסף למדדים הבין-דוריים, עלינו לבחון מוביליות חברתית-כלכלית בעדשה תוך-דורית.
נישה פאטל היא היועצת הבכירה לפילנתרופיה ואסטרטגיה במגזר החברתי של המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון. ראשית, היא הציגה גישה דו-דורית למשפחות בעלות הכנסה נמוכה עם ילדים מגיל לידה ועד ארבע שנים, ושאלה: “מה יקרה אם נבחן מצד אחד חינוך לגיל הרך וחינוך להורים מהצד השני? האם נוכל לחבר אחד ועוד אחד ולהפוך אותם לשלוש, אם נתמקד הן בילדים והן בהורים בבת אחת?” מודל התוכנית שנוצר הוכיח עצמו כמוצלח בסיוע לילדים בגיל הרך, כשהם גדלו במשפחה חזקה יותר. לאחר 10 שנים, ישנם כ-500 אתרים החברים בתוכנית ברשת ארצית בארה”ב ומסביב לעולם.
יישום גישה תוך-דורית בישראל פירושה מתן שירותים ותמיכה איכותיים כמו המודל הזה, שיחזקו את המשפחות והקהילות היום, כך שיוכלו להעניק לילדים הזדמנויות להצליח בתחומי חיים רבים. מוביליות חברתית-כלכלית, חייבת להמשיך להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, תוך שיתוף פעולה של הממשלה, האקדמיה ומומחים מהתחום. יחד, נוכל לבצע שינוי נראה לעין במוביליות החברתית ולשפר את הסיכויים של ילדי ישראל למקסם את ההזדמנויות העתידיות שלהם היום.
ד”ר אריאל לוי הוא מנכ”ל ג’וינט-אשלים, בעל ניסיון של למעלה מ- 27 שנים במסגרות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, במשרדי ממשלה וארגונים ללא מטרות רווח. כיהן גם כסגן מנהל במשרד החינוך, ומנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך.
הנושא השנתי למיקסום זכויות ילדים, הולך יד ביד עם קידום מוביליות חברתית-כלכלית, אחד האתגרים המרכזיים על סדר היום של ג’וינט ישראל
