קודם כל: מה זה אומר “יזמות חברתית”?

בפשטות, יזמות חברתית היא כל ניסיון למצוא פתרון לסוגייה או בעיה חברתית, חינוכית, או סביבתית. המאמצים ליצירת קשר חברתי בתהליך פיתוח הפתרון, והטמעת צורות חדשות של שיתופי פעולה.

התוצרים מתהליך פיתוח יוזמה חברתית יכולים להיות שירות מסוים, מוצר חדש, או גישה חדשנית, מודל או קונספט לטיפול בסוגייה שמנסים לפענח ומציאת דרך יעילה לשפר את חיי חברה, או קהילה מסוימת בחברה. במילים פשוטות יותר: יזמות חברתית זה לעשות טוב בצורה חכמה.

בהרבה מהמודלים של יוזמות חברתיות ההשפעה על החברה הינה בעדיפות ראשונה, אך המודל העסקי של היוזמה חייב להיות מחושב על מנת לאפשר בעתיד הרחבת היוזמה והשפעה על מספר גדול יותר של אנשים.

יש הרבה דוגמות בעולם ליוזמות חברתיות שהתחילו בקטן והפכו לפרויקטים ענקיים שמשפיעים על מאות אלפים ומיליונים של אנשים: הנה הדוגמה שרובנו בטח מכירים – “וויקיפדיה” – מאגר מידע מתרחב שכל אחד יכול לערוך, להוסיף ולעדכן בצורה חופשית.

שפת התכנות והקוד הפתוח “לינוקס” התחילה באותו אופן – במטרה לסייע למתכנתים לפתח קודים ותוכנות ידידותיות ושימושיות למשתמשים. לצד אלה, יוזמות ופרויקטים הפועלים לטובת איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת כגון “גרין פיס” שמאפשרת לכל מי שמעוניין להתנדב למען הטבע והסביבה להצטרף אליהם ביותר מ-50 מדינות!

למה יזמות חברתית חשובה דווקא עכשיו?

תקופת הקורונה הביאה עלינו מציאות חדשה: “שגרת קורונה”, שאילצה אותנו לשנות את אורחות חיינו בהמון תחומים ובחלקם השינוי הוא מקצה לקצה. האתגרים הבריאותיים והכלכליים שהמציאות הזו הביאה איתה, נמצאים בלב השיח הציבורי וממלאים את מהדורות החדשות בעוד שהאתגרים החברתיים הנקשרים להם – ואשר עלולים להישאר איתנו הרבה אחרי הקורונה – נותרים בשולי הדברים.

אוכלוסיות מוחלשות הפכו חלשות יותר ובנוסף אליהן, אוכלוסיות חדשות הפכו למוחלשות בעצמן. עם התפתחות האירועים, הקורונה הכריחה אותנו למצוא פתרונות לאוכלוסיות אלו בקצב מהיר יותר. רבים נקלעו לחוסר ביטחון תעסוקתי חמור, הורים צעירים חווים קושי בניהול החיים, הבדידות בקרב הזקנים עולה בהתמדה, בני נוער חווים קשיים רגשיים, וסטודנטים – הדור הבא של המנהיגים החברתיים – נקלעים למצב בו עלולים להפסיק את לימודיהם.

גילי סוארי (צילום: הכוורת - ההאב החברתי של ישראל)
גילי סוארי (צילום: הכוורת – ההאב החברתי של ישראל)

במצב זה אין זמן לתהליכים ארוכי טווח של סקירות ספרות, מכרזים, תכנון ופיתוח תוכניות גרנדיוזיות, וועדות מסורבלות וכו’, אלא יש צורך בפתרונות מהירים שעולים מהשטח וקרובים לקהלי היעד שצריכים סיוע, אשר ידעו לייצר ולתת מענים בזמן אמת בצורה איכותית ומותאמת לצרכי האוכלוסיות במצוקה.

יזמות חברתית נועדה לעשות בדיוק את זה – לעבוד במתכונת של סטרטאפים: לגבש רעיון העונה על צורך מהותי, “לרדת לשטח” מהר ולבדוק את ההיתכנות שלו במתכונת רצה, במשאבים מצומצמים ולהפעיל כמה איטירציות במקביל להגדלת המיזם, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים מקהל היעד הפוטנציאלי.

יזמים חברתיים הם מובילי החדשנות אשר מזהים צורך ומקדמים מענים בזמן אמת לטובת אוכלוסיות מוחלשות. בישראל, אומת הסטארט-אפ והיזמות, אנחנו רואים שאנשים פרטיים, רשויות מקומיות וארגונים קיימים לא מחכים לפתרונות מלמעלה ולוקחים את הדברים בידיים כדי לייצר מענים חברתיים חדשים בצורה מהירה, מדי שנה אנחנו מלווים מאות יזמים חברתיים כאלה ועוזרים להם להרחיב את היוזמות הפרטיות שלהם לקנה מידה רחב.

כך למשל, קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה  הקימה בימי הקורונה את מיזם door2dor – מוקד סיוע לזקנים. אחת המייסדות מספרת “זיהינו צורך ואמרנו יאללה,חייבים לעשות את זה”- חודש לאחר שבדקו את הצורך, הם עלו כבר עם אפליקציה לאוויר שהיום חברים בה עשרות אלפי מתנדבים צעירים. כיום היוזמה פועלה כחלק מעמותת חיבורים 20-80 המחברת בין צעירים לאזרחים ותיקים באמצעות טכנולוגיה.

סעיד דיאבאת
סעיד דיאבאת

גם ארגונים חברתיים קיימים נדרשו להפעיל את שרירי היזמות שלהם ולהתאים את המענים שלהם לתקופה הנוכחית. כך למשל, עמותת “מנארה” (منارة) לעידוד השכלה גבוהה בחברה הערבית שנוסדה ע”י אקדמאים צעירים בעיר טייבה, זיהו פער דיגיטלי בקרב המשתתפים שלהם. לקראת השנה האקדמית החדשה שעוברת (נכון לימים אלה) במתכונת מקוונת, הם הובילו סדרת מפגשים ייחודית במסגרתה לימדו אותם איך עובדים עם תוכנות שונות כגון זום ואיך ניתן להפיק את המרב מהחוויה הלימודית במצב זה.

אז מה מרכיב יוזמה חברתית מוצלחת?

סוגיה חברתית חיונית שדורשת טיפול:

כמעט כל יזם חברתי התחיל את היוזמה שלו לאחר התנסות וחוויה אישית עם בעיה שנתקל בה. חשוב להכיר את הסוגייה שדנים בה לעומק ולרדת לפרטי פרטים על מנת להבין את הצורך ולמצוא את הפתרון המתאים. התעמקות זו תסייע להכיר את קהל היעד ואת הגורמים שיכולים להיות שותפים לתהליך.

ערכים חברתיים מוגדרים כבר מההתחלה:

חשוב מאוד לדעת איזה ערכים יובילו את היוזמה החברתית, גם עבור היזם עצמו וגם עבור הארגון או החברה. ערכים אלו יהוו עוגן לכל החלטה, פעילות או להצגת היוזמה בפני החברה ובפני גורמים שמתעניינים ביוזמה.

עבודת צוות:

למרות שבהתחלה הקושי הפיננסי והמשאבים הקיימים יהוו מכשול לכל יוזמה חברתית, חשוב להגדיר את צרכי היוזמה מבחינת התמחויות ומיומנויות, ולחפש את האנשים המתאימים – מי יודע, אולי ירצו להשתלב בה כשותפים או מתנדבים?

יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך:

כשמגדירים את המטרה המרכזית ליוזמה, יהיה קל להגדיר את יעדים והמדדים שנדרש להציג בהמשך, וזה בעיקר בזכות החקירה המעמיקה שנעשתה בשלב תכנון וגיבוש הרעיון ליוזמה. אבל חשוב גם לתכנן את הטווח הארוך ליוזמה: מה יידרש על מנת להרחיב את פעילות היוזמה ולייצר “מודל עסקי” שיישאר לאורך זמן וישפיע על יותר אנשים.

לבסוף

חשוב להישאר אופטימיים, לחשוב יצירתי, ולשמור על מקורות השראה מסביבכם- ככה תוכלו להתמודד עם אתגרי העידן ולפתח את היוזמה החברתית שאתם חושבים עליה ושיכולה להיות משמעותית עבור החברה.