תקופת הסגר הראשונה חיזקה את אחד הצרכים החשובים ביותר עבור ילדים בגיל הרך – הקשר המשפחתי, אך עם זאת לא ניתן מענה מספיק להורים בשילוב בין עבודה לחינוך הילדים, ובהכנה למעבר בין מצבי חירום לשגרה.

משבר הקורונה שונה מכל מה שחוותה אוכלוסיית ישראל. מצב החירום הדינמי והמעבר לשגרה מדורגת, המאופיין בשינויים תכופים, מבליט ומחדד כיום, את הצורך בהתייחסות מותאמת לאוכלוסיית הילדים בגיל הרך (לידה-6) והוריהם.

ככלל, פרטיותו של המרחב הביתי הופרה, עם "חדירת" המרחב החינוכי לבית בזמן הסגר, ואף הציפייה כי ישמש מעין תחליף למסגרת החינוכית. הפיכתו של המרחב הדיגיטלי למרחב נוכח ופעיל, והשימוש בו כחלק מעיצוב סביבת החינוך הביתי, מעלים סוגיות לגבי יתרונות מגוון השימושים בו, לצד הסכנות הטמונות בחשיפה ממושכת של ילדים אליו וביכולת הקשב של הורים להיענות לצרכי ילדיהם הרכים.

לאור אלה, ערך ג׳וינט-אשלים, האגף לקידום מוביליות חברתית בג׳וינט, באמצעות מכון "מדגם", סקר בקרב 809 הורים לילדים בגילאי 0-6, אשר הקיף את האוכלוסייה הכללית, הערבית והחרדית, בתחילת חודש יוני 2020, וממנו ניתן לעמוד על חוויית ההורים את הסגר הראשון והיציאה ממנו.

בנוסף, הסקר מתייחס לחוויית הקשר בין המסגרת החינוכית לבית, מתוך הבנה כי פערים חברתיים-כלכליים מוקדמים נשמרים לאורך שנים כתוצאה מאיכות סביבות הלמידה בבית ומאיכות מסגרות חינוך-טיפול בגיל הרך, ומהקשר בין המסגרת החינוכית לבית.

עם היציאה מהסגר הראשון ניכרת פגיעה בהכנסת חלק גדול ממשקי הבית של משפחות עם ילדים בגיל הרך.

הרוב המכריע של ההורים דווח על קשיים כלכליים ועל רמות שונות של אובדן הכנסה משמעותית: 73% מהמשפחות דיווחו שאיבדו לפחות 20% מהכנסתם; 10% מהמשפחות דיווחו שאיבדו למעלה מ 60% מהכנסתם; 15% מהמשפחות איבדו בין 40-60% מהכנסתם.

אובדן הכנסה בקרב אחוז גדול של הורים לילדים בגיל הרך עלול להעמיד בסכנה את רווחתן של המשפחות בכלל, ואת התפתחותם ורווחתם של הילדים, בתקופה קריטית למהלך חייהם, בפרט.
אובדן הכנסה בקרב אחוז גדול של הורים לילדים בגיל הרך עלול להעמיד בסכנה את רווחתן של המשפחות בכלל, ואת התפתחותם ורווחתם של הילדים, בתקופה קריטית למהלך חייהם, בפרט.

צוותי מסגרות החינוך בישראל יזמו וקיימו קשר עם הילדים והוריהם

מחקר TALIS של ארגון ה OECD ללמידה ולהוראה במסגרות לגיל הרך קובע ששגרת קשר עם הורים מהווה אחד ממרכיבי איכות המסגרת. בהעדר פעולת המסגרות החינוכיות לגיל הרך בעת הסגר, הקשר בין המסגרת החינוכית לבית נסקר בשיעורי הצפייה בשידורי משרד החינוך, האגף לחינוך קד"י ובשמירה על קשר או בלמידה מרחוק, שיזמו צוותי מסגרות החינוך עם הילדים והוריהם.

בשידורי משרד החינוך, צפו כ 37% מכלל הילדים בגילאי לידה-6; כאשר בקרב ילדים בגילאי 3-6, ניכרו אחוזי צפייה גבוהה יותר במגזר הערבי, עם 46% בהשוואה למגזר היהודי הלא-חרדי, שעמדו על 27%. לצד זה, 78% מההורים לילדים בגילאי 3-6 דיווחו על קיומו של קשר עם המסגרת החינוכית, לעומת 43% הורים לילדים במסגרות לידה-3.

אורנה פז, מנהלת האגף לחינוך קדם-יסודי במשרד החינוך ציינה כי "השמירה על קשר מרחוק אינה תחליף לפעילות הילדים בגן, אלא  מהווה עוגן רגשי וחברתי לילדים והוריהם. הקשר עם דמויות משמעותיות לילדים חיוני ומשמעותי אף יותר בתקופות משבר." תרומת הקשר (כ-50%) הייתה ב"הנכחה" של המסגרת במרחב הבייתי ובהמשך הקשר הרציף לצד שמירה על קשר בין הילדים המבקרים באותה מסגרת, ובשיעורים נמוכים יותר, תרמה ללמידה או העשרה של הילדים.

סגר וסדר סדר היום ו"שגרת סגר" במרחב הבייתי

בהעדר מסגרות חינוכיות לילדים בגיל הרך (0-6), נוצרה עבור ההורים מציאות חדשה מאתגרת, בה נדרשו ההורים למלא מספר תפקידים, בו-זמנית: תפקיד ההורה, תפקיד "מחליף" למסגרת החינוכית ותפקיד של מטפל, עבור ילדים בעלי מגוון צרכים ייחודיים. הקושי העיקרי במשפחה במהלך משבר הקורונה היה בהעסקת הילדים, כאשר שני שליש מההורים שהשתתפו בסקר דיווחו על קשיים במשפחה. הקשיים המרכזיים עליהם הצביעו ההורים היו בהעסקת הילדים (62%), בשמירה על סדר יום – 58% מההורים הצביעו על קושי זה. 38% התקשו לשמור על גבולות. 43% מהורים לבני 3-6 חוו כקושי את ליווי הילדים בלמידה מרחוק.

כ 30% מהורים דיווחו על תשישות, חרדה מהמצב וקושי לשמור על אוירה רגועה בבית בזמן הסגר. 64% מההורים דיווחו על קשיים בהורות שלהם או קשיים של הילד בתקופת הסגר הראשון

למי פנו לעזרה?

31% מהורים לפעוטות בגילי לידה-3 פנו לקרובי משפחה, 10% לרופא משפחה ו 7% לאחיות טיפת חלב. 20% מההורים שחוו קשיים לא עשו דבר וחיכו שמהמשבר יחלוף. 12% מההורים לבני 3-6 פנו לגננת. פנייה לאנשי מקצוע בזום הייתה בשיעור ממוצע של 5% מכלל ההורים לילדי הגיל הרך.

הצדדים המוארים של תקופת הסגר: שמירה על אורח חיים בריא יותר וחיזוק התא המשפחתי

הצדדים החיוביים של משבר הקורונה התבטאו בעיקר ביצירת זמן איכות עם בני המשפחה הגרעינית (81%).  80% מהמשפחות שינו לפחות אחד מההרגלים לטובת אורח חיים בריא; מחצית מהמשפחות הקפידו על ארוחות מסודרות, ו-43% הקפידו על שעות שינה מסודרות. כשליש צמצמו צריכת ממתקים וחטיפים והגבירו צריכת מזון בריא.

דאגה לבריאותם והתפתחותם של הילדים

39% מהילדים בעלי בעיה רפואית, עיכוב התפתחותי או מוגבלות, אשר אובחנו וטופלו כששה חודשים לפני הקורונה הפסיקו לקבל מענה טיפולי בזמן הסגר הראשון. 29% מהם קיבלו מענה חלקי ו 29% קיבלו מענה מלא. ילדים אלה מהווים 9% מכלל המדגם. 5% אובחנו אך לא טופלו, או עם חשד לעיכוב התפתחותי.

מבט לעתיד

ילדים בגיל הרך מבלים את רוב זמנם בבית או במסגרות חינוך-טיפול. מחקר טאליס למסגרות הגיל הרך של ארגון הOECD (דו"ח יולי 2020) קובע כי המסגרות משרתות שתי מטרות מדיניות: קידום התפתחות ילדים ורווחתם ותמיכה בהורים להשתתף בשוק העבודה. העדר הפעלה רציפה של מסגרות החינוך, אובדן הכנסה חלקית או מלאה של ההורים ו/או מעבר לעבודה מהבית, מצריכים חשיבה לגבי מענים המשלבים בין תמיכה בלמידה, חינוך ובהתפתחות של הילדים לבין דאגה לרווחתם, שלומותם ומקורות הכנסתם של ההורים.

הסקר מלמד אותנו שמצד אחד, תקופת הסגר הראשונה חיזקה את אחד הצרכים החשובים ביותר עבור ילדים בגיל הרך – הקשר המשפחתי, אך עם זאת לא ניתן מענה מספיק להורים ולילדיהם בשילוב בין עבודה לחינוך הילדים, ובהכנה למעבר בין מצבי חירום לשגרה. המצב החדש מצריך התאמות של כלל המשק: הערכות שוק העבודה מחדש על מנת להתאים למצב של הימצאות ממושכת של ההורים בבית עם ילדים. במקביל, ניתן וצריך למצוא פתרונות קהילתיים והתפתחותיים, קרוב לבית, שיסייעו ולעודד התארגנות אזרחית, ממשלתית ולוקאלית, של השלטון המקומי בנושא.

לחצו כאן לפרטי הסקר המלא

לפרטים ניתן לפנות לנועה בן-דוד, ראש תחום גיל רך בג'וינט-אשלים [email protected]