אזוריות
חיזוק ויישום תפיסת האזוריות בישראל לטובת צמיחה כלכלית וצמצום פערים, לצד קידום לכידות חברתית וחוסן אזורי.
האתגר
אתגרים מבניים מובנים מעכבים את הצמיחה ומעמיקים את אי השוויון המרחבי בישראל: מבנה שלטון ריכוזי, שלטון מקומי מקוטע המאופיין בריבוי רשויות קטנות וחלשות, ריכוז של הצמיחה והעושר באזור המרכז ושימור הקיטוב בחברה הישראלית. לאזוריות כתפיסה ועיגונה במרחב יש פוטנציאל לענות על אתגרים אלה; לקדם צמיחה כלכלית וצמצום פערים, לצד קידום לכידות חברתית וחוסן אזורי.
המענה
הקמה ומינוף של יוזמות ותשתיות לחיזוק אזורים ולקידום חזון האזוריות בישראל.
הידעת?
בישראל פועלות 257 רשויות מקומיות, מחצית מהן מונות מתחת ל 15 אלף תושבים. ישראל היא אחת המדינות הבודדות ב OECD שלא קיים בה רובד אזורי.
מודל ההתערבות הייחודי של אזוריות ל MAP
-
Mindset - משנים תפישות, דפוסי חשיבה ומודלים מנטליים
“פורום המומחים לאזוריות” שפעל במהלך 2018 כמהלך לפיתוח ידע, המשגה ותפיסה של תחום האזוריות בישראל בשיתוף מומחים ממגוון מגזרים ודיסציפלינות; “תקווה ישראלית באשכולות” פועלת זו השנה השלישית לקידום תפיסה הלכה למעשה של לכידות חברתית באשכולות האזוריים.
-
Ability - בונים יכולות לשינוי מערכתי, ברמת הפרט והארגון
“התכנית לפיתוח כלכלי אזורי בצפון” פועלת למימוש האסטרטגיה להפיכת הצפון למנוע צמיחה אזורי בתחום ה 4.0 על ידי יצירת הממשקים האזוריים והלאומיים, העברת ידע וחיזוק תשתיות בין קהילות ושחקנים הפועלים בצפון.
-
Pipes & Mechanisms - מעצבים ומשפרים תשתיות, מנגנונים ותהליכים
“הצוות לקידום אזוריות בישראל” פעל במהלך 2019-2020 בראשות מנכ”ל משרד הפנים על מנת לבחון את השפעת המבנה השלטוני על תפקוד המערכת בתחום המינהלי, הכלכלי והחברתי ולגבש רפורמה לקידום אזוריות בישראל. זאת על בסיס “האשכולות האזוריים” שנבנו ופעלו בשותפות משרד הפנים וג’וינט אלכא בין השנים 2013-2018 כתשתית מבנית למיסוד גוף שלטוני אזורי כמנגנון אחראי ומתאם.
