בשנת 2010, רמת הדיגיטציה של השירותים הציבוריים בישראל היו מהנמוכות ביותר ב OECD. המדיניות לדיגיטציה ממשלתית חדשה שהונהגה לקידום צמיחה כלכלית, הגברת הרווחה החברתית וצמצום הפערים החברתיים הייתה מבטיחה, אולם כדי שהמגזר הציבורי בישראל יאמץ באופן מלא את הדיגיטציה, המהפכה הדיגיטלית נאלצה לבוא מבפנים – מתוך המערכת.

המענה של ג’וינט אלכא לכך היה בהשקת תכנית “מובילים דיגיטליים”, על מנת לעודד שינוי תפיסה ולפתח את היכולות החיוניות לשינוי המערכת. התכנית מעניקה למנהלים מובילים במגזר הציבורי את הידע והיכולות לחדש פרויקטים דיגיטליים, ולא פחות חשוב מכך- מגרה אותם לחשיבה מוכוונת שירות לאזרח על מנת לייעל את השירותים החברתיים, להפחית את הביורוקרטיה, להגביר את הנגישות ולשפר את היעילות הכלכלית.
התוצאה המיידית של תכנית מובילים דיגיטליים הייתה שלל פרויקטים דיגיטליים אשר שיפרו את חיי היומיום של האוכלוסייה, אך התוצאה ארוכת הטווח של התכנית – פתיחות גבוהה לדיגיטציה במערכת בעלת התנגדות לשינויים – הוכיחה את חשיבותה הרבה יותר. ההשפעה החזקה של כך והמיקוד הדיגיטלי של ג’וינט אלכא הורגשו במרץ 2020, בסגר הראשון עקב מגיפת הקורונה, כאשר הדיגיטציה הפכה בין לילה מיתרון – לחיונית. היכולת של ג’וינט אלכא להשתמש ברשת סוכני שינוי ובשותפים התבטאה ביכולת לסייע למגזר הציבורי לבצע את המעבר וההתאמה למצב במהירות שיא.

העדיפות של ג’וינט אלכא לתכנית זו ולדיגיטציה ממחישה את החשיבות שיש במיקוד מערכתי. המחשה זו באה לידי ביטוי ביעילותו של הציר הראשון במודל MAP של אלכא לשינוי מערכתי – יצירת הלך-רוח נכון בקרב מקבלי החלטות.